להחזיר לגוף את כוח הריפוי הטבעי

שיטת פאולה:

האם זו שיטת התעמלות? האם זו שיטת טיפול? מהם ואיפה הם השרירים הטבעתיים ואיך שיטה זו מתקשרת לתנועה?

אנסה לענות על חלק מהשאלות ואולי לגרות לחיפוש תשובות, אבל לפני כן - כמה מילים על פאולה גרבורג, מפתחת השיטה.

פאולה נולדה וגדלה בגרמניה ועם עלות הנאצים לשלטון הגיעה ארצה. בצעירותה היא רקדה בלט, שרה, ניגנה והתכוונה להמשיך בכך, אך מחלה ניוונית אורטופדית שינתה את מהלך חייה והעניקה לנו את "שיטת פאולה".

תוך כדי עבודה אינטואיטיבית על עצמה ואח"כ על מטופליה ותלמידיה, פאולה זיהתה את הקשר ביו השרירים הטבעתיים לבין עצמם ואת השפעתם על שאר מערכות הגוף.

השרירים הטבעתיים - הספינקטרים (sphincter = בלטינית: סוגר) - ממוקמים בפתחים החיצונים והפנימיים של גופנו.

השרירים הטבעתיים החיצוניים הם ברובם שרירים רצוניים והם בעלי מבנה סיבי משורטט. הם ממוקמים סביב העיניים, האף, הפה ופי הטבעת.

השרירים הטבעתיים הפנימיים הם לא רצוניים ובעלי מבנה סיבי חלק. הם ממוקמים בדפנות צינורות כלי הדם, בשוער הקיבה ובצינור המרה.

פאולה  גילתה את הקשר ההדדי בין שרירים אלו ואת עבודתם הסימולטנית. היא הבינה ששריר טבעתי חלש "משפיע" את חולשתו על שאר השרירים הטבעתיים ועל שאר מערכות הגוף, ומכאן שחיזוק שריר טבעתי יחזק את כל מערכת השרירים הטבעתיים ואת מערכות הגוף כולן.

מאחר שקיימת השפעה הדדית בין השרירים הטבעתיים, הרי שניתן לחזק שרירים טבעתיים חלשים ברצפת האגן באמצעות עבודה על השרירים הטבעתיים של העיניים והפה, ולהפך.

דרך השריר החזק אנחנו מחזקים את החלש!

בגישות המקובלות, מחזקים את האיבר או את המערכת הפגועה ע"י הפעלה ישירה שלו  (פיזיותרפיה  וכו')  – עובדים על השרירים הפגועים/המוגבלים. החידוש בשיטה של פאולה הוא ברעיון, שניתן להשפיע ולהפעיל אתרי-מטרה בגוף באמצעות "שלט רחוק" שהוא בעצם "בילד אין" בתוך הגוף עצמו.

הפעילות נעשית באמצעות כיווץ-שחרור ופתיחה-סגירה של  השרירים הטבעתיים, ובכך מתאפשרת תגובה רחבה יותר.

שימו לב, התגובה  מתאפשרת. בעיניי זוהי אחת הגדוּלוֹת של השיטה. ברגע שמאפשרים לו להגיב, הדרך שהגוף עושה היא אישית לגמרי. הגוף מוצא את דרך הריפוי.

"אנחנו לא מרפאים - הגוף מרפא את עצמו", נהגה פאולה לומר.

הגירוי המופעל הוא גירוי רצוני, אך התגובות הן לא רצוניות - שונות ומשונות ומגוונות – ממש כפי שאנחנו כולנו וכל אחד מאיתנו שונים זה מזה.

התגובות מתבטאות בתנועות גוף מפתיעות. האדם חווה תנועתיות מדהימה בגופו שלו - לפעמים מוּדעוֹת ולפעמים לא. גירוי חוזר ונשנה בשרירים הטבעתיים מעורר בכל פעם תגובות ותנועות שונות - בתלות במצב הרגעי של המתעמל. האדם "זורם" עם גופו ולומד להקשיב לו. הקשבה זו, בסופו של יום, משרתת אותו בכל תחומי החיים.

בשיטת פאולה קיימות דרכים נוספות להפעיל את הגוף. אחת מהן היא "החופשי" - תנועה חזרתית באחד האיברים או האיזורים בגוף, היוצרת תגובת שרשרת. דמיון, מחשבה והתרכזות לאיבר, יוצרות תגובות תנועתיות ותחושתיות באיבר עצמו ובאיברים נוספים בגוף.

 

תיאור מקרה

שיר באה אליי לטיפול בגיל 48, כשבפיה תלונה כל כך מוכרת: "כל התעטשות, כל שיעול הכי קטן – 'בורח' לי." התופעה חדשה יחסית, אבל שיר מרגישה שבזמן האחרון קשה לה להתאפק גם בנסיעות ארוכות. 

בשיעור הראשון ניסיתי, בין השאר, לאסוף פרטים על בריאותה מאז ילדותה. התברר שלאורך שנים היא סובלת מאלרגיה – קדחת השחת - שגורמת לה להתעטשויות רבות.

השיעור הראשון הוא גם ניסיון לתהות על קנקנה - האם היא אדם סגור או פתוח? האם היא אקטיבית או פסיבית? איך מצב רוחה בזמן האחרון? האם הווסת סדיר או שהמנפאוזה כבר בפתח?

האם לעיטוש המוגבר יש קשר ל"בריחת השתן?" מנסיוני - כן. כל עיטוש דוחף את המערכת למטה. אך אם שיר תלמד להחזיק את השרירים התחתונים, או תצליח לחזקם באופן טבעי כך שיגיבו בכיווץ ובהחזקה - "יברח" לה פחות, או בכלל לא.

אני מאמינה בניסוי ותעייה ו'בחנוך למטופל על פי בעיותיו  ואישיותו'.

היות שזיהיתי ששיר קצת עצלה, ולשנות וללמד גוף לשינוי בתגובה האוטומטית יקח זמן ארוך משחשבה והתכוונה, לימדתי אותה לשנן את התגובה בזמן העיטוש: להכניס את הבטן תוך כדי כווץ הספינקטר הקדמי. אבל זה רק "טיפ". לחיים שיר חייבת לתרגל את חיזוק השרירים התחתונים, בעיקר הקדמי, כי שם חולשתה העיקרית. על ידי תרגילי כווץ-שחרור עיניים, שפתיים לשון וגם הספינקטרים התחתונים, מצבה השתפר. שיר העדיפה תרגילים קבועים וביצעה אותם תוך שינוי תנוחות ושינוי עוצמת התרגיל. בהתחלה היתה צריכה להרגיש את שרירי העיניים, שבעצם לא רגילים להפעלה מודעת. עבודה מעודנת עזרה בכך. אחר כך הרשתה לעצמה לנסות לכווץ ולשחרר יותר חזק וארוך, או חזק ומהר. חזרה על אותו גירוי, באותו קצב ובאותו חוזק, הובילה לתגובות  שונות - גם מבחינה תנועתית. לפעמים  אחרי כיווץ חזק ושחרור בהתאם שמגיע אחריו, הגוף נע בתנועות גדולות עד שנרגע. ולפעמים התעייף ונח מייד. מצב הגוף ברגע הנתון, היכולת לשחרר אחרי הכיווץ - אלה היו בלתי צפויים. כמובן שהנשימה של שיר השתפרה  והתעמקה. כדי לעזור לשיר בבעיות הנשימה, הוספתי לה תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים  ושל אצבעות הידיים, ותרגילים נוספים שעבדו  על שרירי הסרעפת, הזרועות ועוד. בזמן התקף היה  נוח לשיר לעבוד חלק מהשיעור בעמידה, בלי לחץ על הריאות, והתנועות גדלו במרחב בהתאם. בשלב מסוים שיר מאוד אהבה  "ידיים על העיניים" - תרגיל מזהה ועוזר לגוף להבין על עצמו ובאיזה מצב הוא, וגם עזר לה להרפות.

על ידי כיווץ ושחרור העיניים בעוצמה משתנה ובקצבים משתנים, והנחת כפות ידיים על העיניים לאורך זמן, הגענו לכך ששיר החלה לחוש תחושות ולהרגיש תנועות קלות-קלות בבטן התחתונה.

גם השפתיים קיבלו הוראת כיווץ ושיחרור בכל מיני קצבים, וגם שינינו תנוחות בשכיבה: אפרקדן, רגליים עומדות או מוצמדות לבטן, והתגובות השתנו בהתאם.

אם שיר תתרגל כל יום ותאפשר לגוף להגיב, וגם במשך היום תתרגל את תרגילי החיים שנתתי לה

(ישיבה נכונה; סחיבת משאות קלים בלבד כדי לא להגביר את אי השליטה בסוגר [incontinence] שהיא סובלת ממנו) - אני מאמינה שיכולת השליטה שהחזירה לעצמה תישמר.

שיר התקדמה מהר ואחרי 10-8 שיעורים הצטרפה לקבוצת נשים שנפגשות פעם בשבוע כדי לשמר את ההישגים ולהתקדם הלאה.

------------------------ -----------------

 

פאולה קראה לספרה "סוד השרירים הטבעתים". מהו הסוד?

עבורי אולי זו היכולת שלנו, הן כמתעמלים והן כמורים, לאפשר לגוף לטפל בעצמו, לאפשר לכל אדם באשר הוא "להתעמל" בלי להילחץ מהשגיות, תחרות או ביקורת, אלא רק מתוך הקשבה לעצמו ולגופו.

 

------------------ -------------------

 

בתוך "בוקסה":

תינוק בריא הוא כמו 'לוח חלק' – תצפית על תנועותיו יכולה ללמד אותנו על הפעילות האינסטינקטיבית של השרירים הטבעתיים. כשהתינוק יונק הוא מתאמץ. בהתחלה הוא מכווץ את פיו ויונק בכוח, בו זמנית הוא מכווץ את העיניים ואת האגרופים. בהמשך הוא כבר פחות מתאמץ, ולבסוף הוא מרים את הרגליים, עושה קקי – ואז באה הרפיה... גם השפתיים מרפות, התינוק מחייך... (ואימו מחייכת איתו).

התנועות של התינוק אינסטינקטיביות, השרירים הטבעתיים שלו פועלים בשיתוף ובתיאום. זהו המצב שאליו אנחנו שואפים -  להחזיר לגוף את התנועה הספונטנית ולגרום לכך שהשרירים הטבעתיים יחזרו לפעול כמקשה אחת.

 

------------------ -------------------

 

מחקרים

עבודות ומחקרים בודדים מאששים את יעילות 'שיטת פאולה' ככלי טיפולי לבעיות רפואיות שונות; כ"כ הוצעו מנגנוני פעולה אפשריים.

 

* טיפול יעיל בווגיניסמוס. מחקר מ-2005 במחלקה לנשים ויולדות במרכז הרפואי רבין, פתח-תקווה, בהשתתפות 60 נשים. תרגול בשיטת פאולה נמצא פשוט, בטוח, ומאוד יעיל בהשוואה לטיפולים המסורתיים המבוססים על שיטת Master&Johnson.

 

* טיפול בנפגעי חוט שדרה. עבודה משנת 2000 מנסה להבין את המנגנון האפשרי באמצעותו הפעלת שרירים טבעתיים מצליחה לגייס עצבים ולהפעיל איברים גם ללא מעורבות של מערכת העצבים המרכזית.

Yom-Tov S. Sphincter (ring muscle) gymnastics for spinal cord injured and spinal cord transected patients. Med Hypotheses. 2000 Jul;55(1):73-6

 

* מתנדים בגוף האדם והתעמלות השרירים הטבעתיים. בפקולטה למדעי החיים שבאונ' תל אביב נעשה ניסיון להבין את מנגנון הפעולה באמצעות מתנדים פנימיים ותפקודם בגוף.

* שיפור בדליפת שתן. ב-2005 התבצע ב"הדסה" עין כרם מחקר על 59 נשים שסבלו מדליפת שתן. תרגול בשיטת פאולה שיפר את מצבן יותר מאשר נשים אשר ביצעו תרגול לחיזוק שרירי רצפת האגן.

 

פרטים (חלקיים) על המחקרים ניתן למצוא באתר עמותת פאולה:

http://paula.org.il/zope/home/he/1/1149885499/

 

 

---------------------- -------------------

ענת ואן טרינן

מורה מוסמכת לשיטת פאולה

atrienen@netvision.net.il

--------------------- ------------------

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כל הזכויות שמורות לאגודת הנטורופתים בישראל