המרכז הלאומי לבקרת מחלות סקר בשנים 2003-2004 מדגם מייצג של כ-10,000 ישראלים בני 21 ומעלה.

להלן מקבץ שאלות מהסקר. הנתונים מוצגים בחלוקה לקבוצות גיל ומין.

 

 

 

תפיסת מצב הבריאות כ"טובה מאוד"

או "טובה", לפי גיל ומין:

(דיווח עצמי)

 

גיל            גברים       נשים

21-24       88.8%       94.1%

25-34      88.9%        86.9%

35-44       80.0%       80.1%

45-54       74.9%       66.4%

55-64       62.7%       50.3%

65-74       44.4%       37.5%

75+          36.0%       28.1%

 

שימו לב שנשים "מככבות" בקצוות:

בגיל צעיר נשים מרוצות ממצב בריאותן יותר מגברים

ומגיל 65 ומעלה – פחות מגברים.

בגיל 35-44 יש "שיוויון זכויות" בין המינים...

בשני המינים, ככל שהגיל עולה, מצב הבריאות מתדרדר.

 

 

יתר לחץ דם:

(דיווח עצמי על אבחון רופא)

 

גיל            גברים       נשים

21-24        2.3%        0.6%

25-34        1.3%        1.5%

35-44        6.6%        4.7%    

45-54        14.8%      17.5% 

55-64        28.6%      30.6%

65-74        41.2%      47.7%  

75+           38.8%      52.4%   

 

 

רמות גבוהות של שומנים /כולסטרול בדם:

(דיווח עצמי על אבחון רופא)

 

גיל            גברים       נשים

21-24        1.0%        0.9%

25-34        2.5%        3.6%

35-44        13.3%      7.0%

45-54        20.1%     19.4% 

55-64        32.7%     35.7%

65-74        36.3%     44.7%

75+          25.2%      44.9%

 

 

סוכרת

(דיווח עצמי על אבחון רופא)

 

גיל            גברים       נשים

21-24        0.3%        0.0%

25-34        0.1%        0.3%

35-44        2.7%        1.6%

45-54        6.9%        5.5%

55-64        14.8%      12.5%  

65-74        20.4%      15.3%

75+           17.3%      10.9%

 

 

מחלת לב איסכמית - התקף לב או תעוקת חזה:

(דיווח עצמי על אבחון רופא)

 

גיל            גברים       נשים

21-24        0.3%        0.0%

25-34        0.6%        0.1%

35-44        1.4%        1.1%

45-54        5.1%        2.2%

55-64        15.6%      4.2%  

65-74        21.9%      13.2%

75+           26.3%      24.4%

 

דני קרת:

הירידה המשמעותית בתחושת הבריאות מתרחשת בסוף שנות ה-50 בגברים וסביב המנופאוזה בנשים.  משם והלאה חלה ירידה קבועה ברמת הבריאות. מה שכולנו מייחלים לו, בריאות טובה בסוף החיים עד סמוך למותנו, אינו מתרחש. משהו לא נכון ולא טוב קורה. האם הוא קשור לאורח החיים שלנו? האם הוא בר מניעה?

מסוף שנות ה-40 מתחילים שיעורי הסובלים מלחץ דם לעלות. אחרי כמה עשרות שנות 'התעללות' בגופנו, הגוף כבר לא מצליח לפצות ולאזן, ואחת הבעיות הראשונות הבאות לביטוי היא עלייה בלחץ הדם. יש שיטענו שזהו תהליך בלתי נמנע הקשור לעלייה בתוחלת החיים, אך במציאות העולמית קיימות דוגמאות לחברות מאריכות חיים עם ערכי לחץ דם תקינים בגיל מופלג. כך, עד אשר הם מהגרים למדינות שפע מערביות ומאמצים את סגנון החיים ואיתו את המחלות של מדינות אלה.

החל משנות ה-40 חלה גם העלייה הצפויה בשומני הדם - גורם סיכון נוסף למחלות לב וכלי דם מתווסף לרשימה. 

הסוכרת מאחרת מעט אחרי לחץ הדם ושומני הדם. אם נבדוק את עברם של הסוכרתיים, ברבים מהם נמצא מרכיבים שונים של התסמונת המטבולית מספר שנים טרם הופעת הסוכרת (עלייה במשקל, עלייה בלחץ הדם, עלייה בשומני הדם ומטבוליזם סוכר לא תקין (כלומר, סוכר בצום מתחיל לעלות בהדרגה והעמסת הסוכר כבר איננה תקינה לחלוטין). אין הפתעה, הסוכרת תופיע לבסוף אם לא יתרחש תיקון של הגורמים שתוארו, שמקדימים אותה.

יש המופתעים מהופעה של טרשת עורקים בעורקים הכליליים של ליבם. אך מכל הסטטיסטיקות לעיל ברור, שעם צבירת גורמי הסיכון, מתרחש התסריט הידוע מראש. לאחר כמה שנים עם לחץ דם גבוה, שומני דם גבוהים וסוכרת, מגיע הסוף הלא טוב של הסרט. הנקודה החשובה היא, שבהנחה שאנשים אלה מטופלים תרופתית לגורמי הסיכון השונים, התוצאה הגרועה לא נמנעת, אלא נדחית בכמה שנים (הישג לא מבוטל אך לא יספק את רוב האנשים). הגברים מקדימים את הנשים - כתוצאה מדחק רב יותר? מהגנה שמעניקים ההורמונים הנשיים בשנות הפוריות? ממרכיבי אישיות בריאים יותר המאפיינים נשים (יותר קירבה, אינטימיות, תמיכה)?

כדי למנוע את הופעת גורמי הסיכון ותוצאותיהם העגומות, אין ברירה ויש לחיות בצורה המכבדת את הגוף ומסייעת לו לשמור על רמת בריאות טובה לאורך שנים. כאן התפקיד שלנו, כנטורופתים, לסייע לבריאים לשמֵר ולחולים לשפֵר את רמת הבריאות, כך שימצו את תוחלת החיים שלהם בבריאות אופטימלית.   

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כל הזכויות שמורות לאגודת הנטורופתים בישראל