• אגודת הנטורופתים

מאמר כוורת

"על הדבש ועל ה...פולן (חלק א')

נתחיל בדבורת הדבש – APIS MELLIFICA היא חרק בעל השפעה דרמטית על האבקת גידולים חקלאיים רבים ובכך על הייצור החקלאי הטבעי בעולם (כשליש מהתוצרת החקלאית לתזונה מסתייעת בדבורים).

לאחרונה עלתה המודעות לדילול באוכלוסיית הדבורים בעולם ופוטנציאל הנזק הטמון בכך, מעריכים כי הסיבה העיקרית קשורה בחומרי ריסוס והדברה (קונפידור אחד מהבולטים בחומרים אלה), מהם התפתחו וירוסים ומזיקים שונים (זבוב טפילי , למשל) אך גם בשל תיעוש מוגבר, זיהום אוויר, תהליכי עיור והתחממות כדור הארץ .

עם זאת יש לזכור כי במאתיים שנים האחרונות חלק גדול מגידול הדבורים הינו גידול "מלאכותי"- האדם מציב כוורות כפי הבנתו, מזיז אותן לפי עונות השנה, משנה את הצמחים לפי הבנתו וכשאין פריחה "מאכיל" את הדבורים במי-סוכר – מובן כי כל אלה משיקולים כלכליים מבלי להתחשב בטובתה של הדבורה. חשוב לציין כי הדבש מהווה את עיקר מזונה של הדבורה, עצמה.

נקודת אור- המודעות לבעיה זו עלתה וממשיכה לעלות בכל העולם וכבר יש מי שמנסה לחזור לגידול דבורים כבעבר. זאת ועוד , התקציבים למציאת פתרונות להיעלמות הדבורים עולים בארה"ב מקצים עשרות מיליוני דולרים בחקר העניין ותקציבים דומים גם באירופה.




מעט על מבנה הדבורה ; בפה הדבורה נמצא חדק המאפשר שאיבה ופליטה של נוזלים דבר המאפשר יניקת צוף, האכלת המלכה וזחלים, פליטת מים לטובת קירור הכוורת ועוד.

בטן הדבורה עשויה לוחות קשיחים שביניהם חיבורים גמישים ; כך איבריה הפנימיים מוגנים מחד אך יכולים להתרחב , למשל כאשר מתמלאת קיבת הדבש (ה"זפק").

עוקץ הדבורה מצוי בקצה בטנה, עשוי צינור ובו שני דוקרנים בעלי שיניים חד כיווניות.

הדוקרנים נאחזים בגוף הנעקץ ומאפשרים להטיל הארס בפשטות , עם זאת כאשר מדובר בגוף גמיש כמו עור של בני אדם אין הדבורה מסוגלת לשחרר/לשלוף את העוקץ וכאן מגיע מותה.

אצל המלכות העוקץ חלק וכך מהלך מיתה זה נחסך ממנה, לזכרים , לעומתן , אין עוקץ.

לדבורה מחזור חיים מרובע : ביצה – זחל – גולם – דבורה .

משך התפתחות הדבורה מלידה עד בגרות : מלכה – 16 ימים, נקבה(עמלה) – 21 ימים, זכר – 24 ימים

הדואליות שבין הפרח לדבורה מרטיטים : צוף ואבקנים ניתנים-נלקחים מחד , חומצת נמלים (FORMICA) משפיעה על הפרח הבשלה לפרי מאידך כאשר ההאבקה מבטיחה המשך קיום הפרח.




הדבורה תעדיף צוף קרוב אל הכוורת מטעמים של ניצול אנרגיה , כאשר תמצא דבורה אתר פורח הסמוך מאד לכוורת תיידע את חברותיה במחול מעגלי.

אופי הריקוד; משך ומהירות הריקוד; מעיד על עושרו והמרחק מן הכוורת בהתאמה.

במידה שזיהתה שדה פורח במרחק גדול ממאה מטרים מחולה יצור שמיניות באוויר וגם מחול זה יכוון במדויק למיקום השדה.

הדבורה הינו ייצור חברתי מובהק- מסוגלת לחיות בקבוצה בלבד ייתר על כן הדבורה וסביבתה יוצרים מארג חיים תלוי האחד בשני וזו מן הסיבות להתייחסות אל כל עולם הכוורת כישות סימביוטית אחת.

בטבע בונה הדבורה את ביתה בחללים סגורים כאשר האדם "בִּיית" אותה אל כוורת משושים הדומה לזו שיוצרת בעצמה בטבע.

בכל כוורת (המכונה גם "דבורית") חיות כ50000 דבורים הנחלקים לשלוש קבוצות :א. נקבות ,"עמלות" (אלפי יחידות). ב. זכרים המפרים את המלכה (כמה מאות). ג. מלכה אחת בכל כוורת שתפקידה להיזדווג ,להטיל ביצים ולהנהיג באחדות את הכוורת , אגב הפרשת פרומונים מגופה (פרומון הוא חומר כימי המופרש מגוף הדבורים , נקלט ע"י חוש הריח ומשמש כאמצעי תקשורת עבור החיים בכוורת.


הדבורה יונקת את הצוף באמצעות החדק . הצוף מאוחסן בקיבת הדבש . עוד טרם הגיעה לכוורת , בעת מעופה מופרש מבלוטת הראש שלה הדבורה , האנזים אינוורטאז .

באמצעות תהליך זה מתפרק הסוכרוז לגלוקוז ופרוקטוז (ראה תרשים)



תהליך הרדייה : מתחיל בהסרת השעווה העוטה את תאי הדונג – באמצעות סכין מתאימה (ידנית או ממוכנת), לאחר מכן יש צורך בסיבוב צנטריפוגלי של החלה כדי שהדבש ייצא ממנה החוצה ואז דרך צינורות מועבר למיכלי השקעה שם נמצא מספר ימים שבסופם מנוקים ממנו שארי דבורים מתות וחלקי שעווה ...משם אל הצנצנת לאיחסון.

חימום דבש : מחקרי שוק הראו כי הצרכן בישראל מעדיף דבש בגוון קוניאק, חלק ונוזלי , לפיכך החלו החברות הגדולות לחמם את הדבש ; מובן כי הדבר פוגם באיכות הדבש וחלק מהותי מסגולותיו הרפואיות מתבטל. זאת ועוד, באותם מחקרים נמצא כי דבש מגובש בעל צבע חיוור קשור אסוציאטיבית לסוכר ולמוצר פגום או מזויף....לפיכך אל נשמיץ את החברות הללו במהרה...להם זה עולה יותר- החימום ☺.


דבש


הנוזל הדביק המוכר לכל מגיע לצנצנת חתומה לאחר מסע מרתק , לא מתפשר, עקבי , מלא בטכסים חדורי שמחה כשחלקו בנבכי בטנה של הדבורה בקיבה המיוחדת לכך.

מזון על בעל היסטוריה, מסורות והערכה רבת שנים ולשונות, אנו נעסוק בעיקר בהווה היוצר את העתיד.

בתזונת האדם לא נמצא פריט מזון כלשהו המהווה תחליף לדבש.

הרכבו הכימי :

פרוקטוז – 38.5%

גלוקוז – 31%

מים -17.1%

מלטוז – 7.2%

סוכרוז – 1.5%

טרי סוכרים ופחמימות נוספות – 4.2%

ויטמינים מינרלים ואנזימים – 0.5%

ערכו התזונתי ל100 גרם :

כ300 קק"ל (כ60 קק"ל לכפית)

20 גרם מים

חלבונים- 0.3 גרם

פחמימות- 79.5 גרם.

נתרן – 4 מ"ג

אשלגן – 51 מ"ג

סידן – 7 מ"ג

ברזל – 0.4 מ"ג

ויטמין C – 0.5 מ"ג

ויטמין 3 B – 0.2 מ"ג

ויטמין 2 B – 0.04 מ"ג

האנזימים המצויים בדבש ותפקידיהם :

אִינְוֶרְטָז (Invertase) – האנזים החשוב ביותר: מפרק את הדו־סוכרים (למשל סוכרוז) והטרי־סוכרים לחד־סוכרים (גלוקוז ופרוקטוז(

דִיאַסְטָז (Diastase) או עֲמִילָז (Amylase) – מפרק את העמילן לסוכרים.

אינולאז ( Inulase)- מפרק אינסולין ללבולוז (Levulose).

ליפאז (lipase) – מפרק עמילן ודקסטרין לסוכר

גלוקוז אוקסידאז (Glucose oxidase) – מפרק את הגלוקוז לחומצה גלוקונית ומי חמצן.

קטלז (Catalase) – מפרק מי חמצן למים וחמצן.

פוספוטז חומצי (Acid phosphatase) – מסיר זרחות אנאורגניות.

מקורם של שלושת האנזימים הראשונים בבלוטות קדמת הפה של הדבורה, שני האנזימים האחרונים (קטלז ופוספוטז חומצי) מקורם בצוף הפרחים ולכן לא מצויים בכל סוגי הדבש.

נמצאו 16 חומצות אמינו בדבש. כאשר חלבונים מסויימים יוצרים תגובה עם מים בנוכחות קטליסטים (אנזימים מסויימים וחומצות מינרליות) הם נטמעים ומשחררים פולי ודיפפטידאז וחומצות אמינו .

תכונות הדבש:

הדבש בעל איכות אנטיבקטריאלית מובהקת הנובעת מסביבה חומצית ותכולת חלבונים נמוכה, הימצאות של מי חמצן בדבש וחומרים נוספים כחומצה פנולית, פינוקמברין . כמו כן העובדה שדבש עשיר באשלגן ובעל איכות מאזנת חומצה-בסיס אלה עומדים בבסיס חייה של הבקטריה (לא משנה אם היא גרם חיובית או גרם שלילית) .

מחקר מהארוארד בחן את משך הזמן בה תוכל לשרוד בקטריה בתוך דבש , הנה חלק מהתוצאות :

דיזינטריה, פאראטיפוסוסA ו B- 10 שעות

טיפוס- 10 שעות עד יומיים

פרוטאוס וולגריס – שלושה-ארבעה ימים

קולי קומוניס – ארבעה-חמישה ימים

טעם וריח- נקבעים לפי התרכובות שבנקטר (צוף)

צמיגות – תלוי בסוג הדבש , בריכוז המים בדבש ובטמפרטורה.

מתיקות – תלויה ביחס בין כמות הפרוקטוז לגלוקוז. כפית דבש אחת מתוקה פי 25% מכפית סוכר לבן.

הדבש בעל PH חומצי 3.9 (הטווח נע בין 3.4 ל-6.1) התקן בישראל עומד על מכסימום PH 4.0.

אחוז החומצות האורגניות בדבש: 0.57% (הטווח 0.17-1.17) בעיקר חומצה גלוקונית

אורך חיים – כל עוד אחוז המים בדבש מתחת ל18% יכול הדבש להישמר לתקופה ארוכה, כאשר אחוז המים עולה , גדלה גם תסיסת השמרים שבדבש וכאן מתגבר תהליך קלקולו. התקן בישראל עומד על מכסימום 20% מים.

מעבר לשימושיו במזון ידועות תכונותיו כחומר משמר ואף כחומר המשמש לחניטה .

בתעשיית הקוסמטיקה משמש בעיקר בתכשירי שיער ותכשירים לניקוי העור.

ברפואה העממית שחלקה גובתה במחקרים נמצא את הדבש יעיל במחלות/הפרעות הבאות :

*אלכוהוליזם – ידועה עבודה טיפולית שנעשתה ע"י Dr. pawn ו dr. Marteusen-Larin בבי"ח בבוסטון ובו ניתן 125 גרם של דבש לאחר ארוחה מאוזנת לכל אלכוהוליסט . תהליך השיקום והגמילה השתפרו לעומת הפרוצדורות הרגילות באותו בי"ח.

*אנמיה ובנייה של דם בילדים ומבוגרים

*ארטריטיס ובעיות ראומטיות– תיעוד נרחב על תרומת הדבש למחלות ראומטיות , אפשרות אחת מיני רבות : דבש וסיידר תפוחים מקוררים בלקיחה יומית.

שיפור בתנועה ובגמישות, הקלה על נוקשות של מפרקים שונים – עבודה ידועה של Dr. Julia Church מאורוגון אר"הב שהשתמשה בדבש ובשעוות דבורים לאחר הצלחה זו בדקה השפעה על אנשים עם GOUT וראומטיזם וגם שם עלו תוצאות דומות וטובות.

*האליטוזיס – ריח רע מהפה , ידוע עוד מהתקופה הרומית . באמצעות אלכוהול המופק מדבש ובתוספת עלי מנטה וגם ממרח העשוי מדבש ומנטה.

*כוויות - במריחה על הכוויה וכיסוי עם פד גזה יעיל גם ביצירת הפרדה וגם בהקלה על תחושת הבעירה.

* סרטן – ב1981 מצא Dr. Zaffer כי דבוראים חלו פחות בסרטן יחסית לאוכלוסיה. מחקרים מאוסטרליה ויפן מהעשור האחרון הראו שיגשוג מושהה של תאים בסרטן של הקיבה וסרטן בעצמות.

* הרטבת לילה – כפית לפני השינה בעלת אפקט מרגיע על מערכת העצבים ואפקט של אצירת שתן במהלך שינה. התייחסות לדבש כהידרוסקופי .

* שיעול – תיעוד נרחב עם מגוון שילובים: להשריה עם בצל , בתוספת לימון או בתוספת תבלינים מחממים שונים ועוד

* סוכרת – כאמצעי המתקה טעים (גם בפן הפסיכולוגי), תוסף תזונה עשיר שלאחריו אין צורך בדברי מתיקה אחרים, למניעת אצטונמיה (acetonaemia ) בה הטיפול הוא בתוספת סוכרים וכן כמזון שלא זו בלבד שאינו מעלה את הפרשת הגלוקוז אלא בעל פוטנציאל להורידו.

*קשיי עיכול – כפית לפני הארוחה מספקים את הזרזים הדרושים לתחילת תהליך העיכול ועידוד הפרשת חומצה הידרוכלורית.

* עיניים- המצרים הקדמונים כבר הבינו זאת ובימינו נמצאים עבודות מגוונות בעיקר על טיפול בדלקות עיניים , conjectivitis וכן בדלקות עפעפיים לעיתים בתוספת תמצית מעלי אקליפטוס ויש תיעוד ל.....טפטוף דבש לתוך העין....כחלק מהנחיות לטיפול בדלקות עיניים אנו ממליצים להימנע מזה.

*בעיות גדילה בילדים – Gribuski ו Caplain רופאים מרוסיה טוענים כי בדבש חומרים המעודדים גדילה לאורך שנות ההתבגרות של האדם. Dr. Mutter הגרמני מצא התפתחות מהירה ומאוזנת יותר בילדים שניזונו בדבש לעומת ילדים שניזונו מתזונה דומה אך ללא דבש.

* לב וכלי דם - מחזק את שריר הלב, מייצב דופק, בעל פעילות מרחיבה כלי דם , מאזן לחץ דם בעיקר גבוה, מסייע בהקלה על מתח וכן בהפחתת כולסטרול. יש הממליצים ליטול גם בעת התקף לב גם בזכות נוכחות גבוה של אשלגן.

* מחלות כבד – מעודד התחדשות כבד ומקל על תפקודו לא נמצאו מחקרים בעניין.

* אבני כליה – פורמולה עתיקה לטיפול באבני כליה מכילה כמויות שוות של שמן זית מיץ לימון ודבש לנטילה 3 פעמים ביום – אין תיעוד נוסף.

* אריכות ימים – ידוע עוד מהתקופה הרומית לרבות תיעוד של פוליוס רומילוס המדווח ליוליוס קיסר .

כמו כן יש תיעוד על מתן דבש לקשישים לטובת חיזוק כללי, בעיות זיכרון ולטובת הארכת חייהם.

* זאבת אדמנתית – תיעוד אחד על שילוב של דבש עם אלוה-ורה ביחסים שווים הביאו לשיפור תפקודי אצל חולי זאבת.

* א-מנוריאה ודיס-מנוריאה – ברפואה עממית מוכרת תצורה של חליטת תה עם דבש ורוזמרין לעידוד המערכת הנשית ואיזון הופעת הוסת.

* בעיות עור וקוסמטיקה – היפוקרטס ציין את סגולות הדבש בטיפולי יופי ואחריו רופאים רבים ציינו ההשפעה המרפאה של הדבש על העור בעיקר לניקוי העור, הזנתו, חיזוקו והגמשתו . השימוש במשחות, קרמים, משרות, רטיות, תחליבים ומסכות לפנים . יעיל למצבים של עור סדוק, יבש, פריחות אדומות, גרד : מובן כי המרקחת משתנה בהתאם לבעיה אך הדבש יוביל את המרקחת או לפחות יהיה בעל חלק שווה למרכיב/ים המובילים האחרים.

*ספורט – בגלל אינדקס גליקמי נמוך בהשוואה לממתקים מלאכותיים, סוכר, שוקולד או חטיפי אנרגיה מתוקים , נמצא הדבש בשימוש רב אצל ספורטאים (מכל ענפי הספורט) הזקוקים לאנרגיה זמינה ולחיזוק כללי לפני ואגב מאמץ פיזי ונפשי ; מחד הדבש הופך לאנרגיה זמינה מהר מאד לאחר אכילתו ומאידך מתפרק באיטיות בדם..

נמצא את הדבש כמזון מרכזי אצל מטפסי הרים, צוללי מעמקים – השימוש גם לפני המאמץ וגם לאחריו כאשר הצורך הוא התאוששות טובה .

* חדר ניתוח – בניתוחים במצרים העתיקה נמצא תיעוד לשימוש בדבש אך עד לא מזמן באר"הב ואירופה השתמשו בדבש במקום ג'ל העשוי נפט, בעת ניתוחי מעיים וזאת על מנת למנוע התפתחות זיהומים בקטריאליים ; לדבש פעילות אנטיספטית הודות לחומצת הנמלים ולנוכחות האנזימתית המיוחדת שבו.

ישנו תיעוד מהמאה שנים האחרונות על אינדיאנים במרכז אמריקה שהגיעו לחדר ניתוח עם פצעים פתוחים כשעליהם נמרחה שכבה הגונה של דבש. בחלק מהמקרים לאחר הניתוח נמרחה על האיזור הפגוע שכבת דבש נוספת שכוסתה בפד גאזה. כל המקרים המתועדים מצביעים על מעבר מהיר ממצב זיהומי למצב נקי מחיידקים.

Dr. P.J Armond גניקולוג מדווח על שימוש בדבש לאחר ניתוחים לקרצינומה של הפות – להפתעתו ההחלמה היתה מהירה והמקום נותר נקי מנוכחות בקטריאלית במשך 3-6 ימים, דבר שהשפיע על החלטתם להחליף הטיפול האנטיביוטי רחב-הטווח בטיפול בדבש : הוא הראה בניסויי מעבדה כי דבש היווה גורם אנטיבקטריאלי לקשת רחבה של אורגניזמים לרבות ; beta hemolytic streptococci, coagulase positive streptococci, prpteus mirabilia, Escherichia coli ו - candida albicans

* חריקת שיניים בילדים – לפי Dr. Jarvis D.C מורמונט נובע הדבר מעירור יתר של המערכת הסימפטטית שמכלה את כמויות הזרחן במערכת. דבש הוא הפתרון לכך- ממליץ על רבע כפית בהתחלה ולעלות בהדרגה.

* פצעים וכיבים – יש תיעוד רב ביומנים רפואיים ובמחקרים, אחד מהחשובים והנרחבים נעשה בקרב 600 חולים בכיב קיבה ברוסיה בין השנים 1944-1949, כאן נמצאו אחוזי החלמה גבוהים במיוחד (מעל 80%) לרבות דיווחים על שיפור בכאב (רק 5% דיווחו על המשך הכאב, אם כי מופחת !!)

לזה חייבים להוסיף הערות הצוות הרפואי כי היה שדינוי גם בהתנהגות החולים- הפכו רגועים יותר, מלאי חיים ושמחה.

תיעוד רחב נמצא על חולים בכיב של התריסריון והושט – גם כאן החלמה מואצת, אלא שכאן נמצא גם כי הדבש סייע לאיזון החומציות ולהפרשת מיצי הקיבה .(כאן נתנו מיץ כרוב עם דבש בכמויות שוות)

התיעוד העתיק ביותר בכתב שייך לדיוסקורידס היווני שכותב בספרו "מטריה מדיקה" כי לדבש איכויות מרפאות הפרעות בקיבה, פיסטולות וזיהומים.

* חיזוק מערכת החיסון – בשל תכונותיו הנוגדות זיהומים, נוגד חמצון (אנטיאוקסידנט)ובגלל איכויותיו המעודדות ויטאליות נמצא בתרבויות רבות את הדבש כקו הגנה ראשון למחלות חורף , לחיזוק לאחר מחלות ולמצבי תשישות וחולשה .


רודולף שטיינר מייחס לעולם הדבורה השפעה רבה על העולם והאדם, להבנתו הדבש מסייע לחיזוק הכוחות המעצבים את מבנה האדם , לפיכך מדגיש השפעתו המיטיבה לאדם הבוגר ואינו מומלץ לילדים קטנים . מחשבתו זו נשענת על הבנה עמוקה ומיוחדת של הקשר אדם-דבורה תוך עמידה על יצירת המבנה של כל אחד, להעמקה ניתן לקרוא בהרצאתו הראשונה בספרו "BEES" (אינו מתורגם לעברית, תרגום לאנגלית – Thomas Braatz), ניתן להורדה חינמית באינטרנט.


בספרו, sensitive crystallization processes (מהדורה שניה, 1975, מתורגמת לאנגלית מגרמנית), מציג Dr. Ehrenfried Pfeiffer דרך להצגת כוחות צורה באמצעות תהליך של קריסטליזציה. באופן זה מציג Pfeiffer תמונה של דבש (עמוד 33) לעומת תמונה של סוכר , הנה הם להתרשמותכם :

סוכר דבש


דבש במקורות העבריים :

במסורת היהודית דבורה טמאה אך הדבש כשר/טהור , למרות הלכות מותר-אסור :

היוצא מן הטמא, טמא . היוצא מהטהור, טהור.

אם כן כיצד מותר הדבש ? על פי ההלכה הדבש נשמר ב"מחסן זמני" המכונה "זפק" בדרכו מן הפרח אל הכוורת .

הנה מספר מבהירים :

"מפני מה אמרו דבש דבורים מותר שאין מוציאות אותו אלא מכניסות אותו" (תוספתא, מסכת בכורות, א, ה') "מפני מה אמרו דבש דבורים מותר מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן" (בבלי, בכורות, ז', ע"ב)

גישת הרמב"ם לדבש:

ראשית הסברו לסתירה שלמעלה : " דבש דבורים ודבש צרעים מותר מפני שאינו מתמצית גופן אלא כונסין אותו מן העשבים בתוך פיהן ומקיאין אותו בכורת כדי שימצאו אותו לאכול ממנו בימות הגשמים" (הרמב"ם, משנה תורה, מאכלות אסורות, פרק ג', הלכה ג').

"והדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים וכל שכן בימות הגשמים וצריך אדם לאכול בימות החמה שני שלישי מה שהוא אוכל בימות הגשמים" – היום ידוע שהדבש יכול לשרוד חיידק אנרובי בשם "בוטוליזם" – שגורם לשחרור רעלן שמשתק את מערכת העצבים ולכן אסור לתת דבש לילדים מתחת לגיל שנה. לפי הרמב"ם טוב הדבש למבוגרים מאזן, הדבש גורם למרץ ואנרגיה, מחזק לב, טיפול בעודף חומצה, משלשל עדין, מסייע בספיגת הסידן (חשוב נגד הידלדלות העצם), תורם לתחושת רוגע ומסייע לעייפות, מסייע לאון הגברי .

"הנשר הגדול" מורה על אכילת דבש רבה יותר בחורף מאשר בקיץ. כמובן, ידוע שטוב הדבש לדלקות גרון עקב מי חמצן שבו שיוצרים חיטוי ומעכבים פעילות של מיקרו אורגניזמים.


מזון מלכות

נוצר בבלוטות תת-לועיות בגוף הדבורה ומטרתו – הזנת כל הזחלים בכוורת, דבורים אינם ניזונים ממזון מלכות.

הזחלים העתידים להיות מלכות מוזנים במשך ארבעה ימים מבקיעתם בתוצר זה בלבד הדבר מסייע למלכה העתידית לפתח מנגנונים פיזיולוגים מגוונים המיוחדים רק לה, לדוגמה פיתוח מערכת הרביה שהיא אחד מעיקרי תפקידה במערך הכוורת.

לדבורים העמלות ניתנת כמות קצובה של מזון מלכות אותה הן מכלות במהרה, לעומתן למלכה מאגרים גדולים של מזון מלכות.

בכוורת ממוצעת מופק כחצי ק"ג של מזון מלכות הנמצא בתאי המלכה – כמות מעטה זו ומיקומה (התא בה הוא גדל) הביאו את האדם לכדי יצירת נזק עצום לעולם הכוורת : נטילת המזון העיקרי של המלכה מהווה פגיעה במקצב חיי הכוורת : חלה פגיעה בתפקוד מערכת הרבייה ובאורך שנותיה, במספר הגלמים והישרדותם , כמו כן הרדייה עצמה פוגעת בתאי הגלמים ובכך מוסיפה לצמצום במספר הפריטים בכוורת.

זאת ועוד, במצב בו אין מלכה בכוורת , באופן טבעי המלכות נודדות וגם מתות, ולא נמצאת מחליפה לקודמתה "ממליכים" תחתה עמלה שניזונה ממזון המלכות ולאחר זמן מה מתפקדת כמלכה. מצב זה נתפס בעיניי כמצב דחק בכוורת . כיום עכב ירידה בכמות הדבורים והמלכות, דבוראים רבים ממליכים עמלות למלכות וייתכן שגם כאן נמצאת סיבה נוספת להיחלשות באיכות ובכמות המכוורות בעולם.


מזון מלכות מכיל ויטמינים מקבוצת ויטמיני B ; תיאמין, ריבופלאבין, ניאצין, פירידוקסין, ביוטין, חומצה פולית,חומצה פנטוטנית, ציאנוקובלמין ואינוזיטול ; כמו כן כוללת 18 חומצות אמינו, וטימיני A , C , D, ו E. עוד מכילה כמויות מעטות של מינרלים כדוגמת ; נחושת, סידן, ברזל, זרחן, גופרית, סיליקון, אשלגן.

מזון מלכות מכיל את החומר 10-hydroxy decanoic acid אשר מציג פעילות אנטיביוטית כנגד מספר חיידקים ופטריות, עובדה שאינה מפתיעה משום שאחרת היתה הופכת למצע מצויין לשגשוג חיידקי.

מזון מלכות מכיל אצטיל-כולין החיוני לתפקודים רבים בגוף האדם לרבות גירוי הפרשת אדרנלין וככימיקל המוליך (מדיאטור) להנעה של תגובה עיצבית.

מזון מלכות משתמר בנוכחות שעוות דבורים או דבש .

אין הרבה עבודות ומחקרים אודות מזון מלכות (כ450 בסה"כ) אולם ברורה העובדה כי מדובר במזון-על בעל איכויות מרפאות רבות עוצמה לאדם

החוקרים הטורקים : Kaftanoglu ו- Tanyeli טיפלו בילדים הסובלים ממחלות ממאירות באמצעות מזון מלכות הביא לשיפור בתיאבון, בחיוניות ובהרגשה הכללית ולעלייה בלימפוציטים ובכדוריות הדם הלבנות.

Dr. Rojer Williams מאוניברסיטת טקסס מצא כי יעיל "chick dermatitis" הקשורה לחסר בחומצה פנטוטנית אך קשורה גם בחולשת כבד,כליות ודם.

מחקר בן 5 שנים שנערך בצ'כוסלובקיה ע"י Vittek ו Jaroslav העלה שלוש מסקנות עיקריות :

1. השפעה אנטי-בקאריאלית ואנטי-ויראלית במיוחד כנגד סטרפטוקוקוס, B-coli וסטפילוקוקוס.

2. האצת תהליכי בנייה של תאי עצם.

3. טיפול מקומי עזר לריפוי מהיר פי 2 של פצעים.


מחקר של Dr. Raynaud Allen N.D על חולדות וחזירים האריך חייהם ב30% ! כמו כן נמצא כי סייע בגדילתם וביכולת הרבייה שלהם.

אותו חוקר מדווח על רופאים גרמנים המדווחים על החלמה מפרקינסון באמצעות דיאטה מוקפדת הכוללת מזון מלכות .

Dr. Moreaus הצרפתי , המוצא חשיבות מרובה לשימוש במוצרי כוורת שונים בטיפולי עור וקוסמטיקה, שח כי למזון מלכות אפקט דרמטי על האטת תהליכי הזדקנות כך מבין גם Dr. Wilford מUCLA ועוד אחרים

ביגוסלביה היו משתמשים במשחה על בסיס מזון מלכות למניעת התקרחות.

חוקרים ממצרים ראו שיפור גדול אצל קבוצת ילדים גדולה שסבלה מתת-תזונה וממחלות הכרוכות בכך, לרבות רככת, חולשת שרירים ויכולת קוגניטיבית נמוכה.

Dr. Young T. Cho מניו-יורק מעיד כי מזון מלכות היה יעיל בהורדת כולסטרול כללי וLDL כולסטרול.


באופן אישי , המלצתי לא להשתמש במזון מלכות על מנת לא להוסיף לנזק שכבר נגרם לעולם הכוורת על הכוכב שלנו.




פולן – POLLEN

פולן או אבקת הפרחים משמשת להזנת זחלי הדבורים .

הפולן כמו הדבש מהווה "מזון על, לא בכדי "מכונה "המזון הקסום" או "המזון המושלם" .

בעבר התייחסו אל הפולן כאל מזון האלים המנציח אותם צעירים עם חיי נצח.

כאשר הדבורה אוספת את הצוף היא אוספת גם פולן, כך הצירוף של השניים הופכים פשוטים להיארז בצורת טבליות בדיוק בצורה בה נמצאים בכוורת.הצוף מוסיף אנזימים ונוטריאנטים נוספים לפולן.

יש שני סוגי פולן : anemophiles – מיוונית "חבר של הרוח"- תלוי ברוחות המפזרות את האבקנים לשם המשך צמיחה. לאלה אין תכונות המושכות את הדבורים אליהם.

Entonophile – מיוונית "חבר של החרקים" – אלה האבקנים הנאספים ע"י הדבורה. אבקנים אלה ריחניים מאד, בעלי צבע בגוונים שבין לבן-צהוב-כתום-אדום (דבורים אינם נמשכים באותה מידה לכחול). כמו כן אבקנים אלה מפרישים צוף המושך חרקים שונים ובמיוחד דבורים.

הפולן הינו תא המין הזכרי בעולם הצומח.

הפולן מכיל מעטה/קליפה קשיחה ובלתי חדירה שאוצרת בתוכה את גרעין התא הסודי שלה , DNA ו RNA - לטענת חוקרים אמריקאים גרעין תא זה של הפולן מספק יכולת התמודדות עם זיקנה מואצת (קו ראשון בטיפולי אנטי-אייג'ינג) ומחלות הפוגעות בגרעין התא , כדוגמת סרטן.

נמצא כי בפולן 96 רכיבי תזונה הכוללים ויטמינים, מינרלים, אנזימים, חלבונים, חומצות אמינו וגם נוטריאנטים אחרים כדוגמת לציטין, להלן חלקם :

אינוזיטול, 12 B , ויטמין D, ביוטין, תיאמין,ריבופלאבין, חומצה ניקוטינית, חומצה פולית, פירידוקסין, ויטמין C, חומצה פנתותנית, פרו-ויטמין A, ביופלבנואידים כדוגמת רוטין , אשלגן, סידן, זרחן, מגנזיום, סיליקה, מנגנז, סולפור, כלורין, ברזל, נחושת, אבץ, לאוסין, ואלין, ליזין, ארגינין, טריפטופן, מטיונין, היסטידין, טירוזין, חומצה גלוטמית, ציסטאין, טראונין , פנילאלנין והרשימה עוד ארוכה...


אם כן ערכה התזונתי רב ולפיכך מומלצת למגוון רחב של בעיות בריאותיות : עייפות וחולשה, חיזוק כללי, שמירת הנעורים או הזדקנות מואצת, איזון מערכת העצבים , תמיכה במערכת העיכול וכן תמיכה במחלות דלקתיות ובעור (כחלק מהטיפול הקוסמטי).

נעשו עבודות מגוונות תוך שימוש בפולן : שימוש לאחר טיפול בהקרנות, בשילוב בטא-קרוטן וסלניום כטיפול נוגד סרטן, כטיפול לפרוסטטיטיס , אלרגיות וטחורים.

הפולן נוסה גם על בעלי חיים : טיפול ברזון אצל פטמים וחזירים, בעיות תזונתיות במהלך הריון בקרב פרות וכן חיזוק ושיפור ביצועי סוסי מירוץ (אם כי גם על אתלטים ניסו פולן בהצלחה).


1 צפיות0 תגובות