"לילד שלי יש גזים", "התינוקת שלי יונקת בלבד וסובלת המון מכאבי בטן", "הרופא אמר שלילדה שלי יש קוליק".
הורים עשויים לפנות אלינו במצוקתם הרבה ולבקש עזרה של צמחים, תרופות, שמנים למיניהם, או לחלופין שנעזור לאימא להבין מה היא צריכה, או יותר נכון - לא צריכה לאכול, כדי שכל התופעות האלה ייעלמו. ההורים בתסכולם מוכנים לעבור הכל, גם אבחונים וטיפולים שייראו לאדם מבחוץ הזויים ולא קשורים כלל למצב, ובכל זאת יש רבים המדווחים על הטבה אחרי אבחון או טיפול זה או אחר, כמו גם הורים שלא רואים כלל שינוי במצב התינוק. נחמתם של אלה היא, כי ברוב המקרים זהו מצב חולף, ובאמת מרבית התינוקות גדלים אל מעבר לשלב הסבל הבטני הזה.
אם כן, מהם אותם "גזים", "קוליק" (colic) וכאבי בטן נוראיים אלה?
האם הם תוויות הנצמדות במהרה לתינוקות רכים בני יומם?
האם זה מצב נורמלי בהתפתחותם של תינוקות?
האם כל התינוקות סובלים מתופעות אלה?
ומה אפשר לעשות? רק לחכות שיעבור הזמן?
"קוליק"1 הוא שם כללי למצב בו תינוק חסר שקט, בכייני, בעל התנהגות לא רגועה. משייכים את ביטויי המצוקה לכאבי בטן, כי התינוק נראה מכווץ וסובל. בחלק מהתינוקות הקוליק מתבטא בתופעות קלות של בכי ואי שקט, אך יש גם תינוקות שנראים במצוקה קשה, בוכים, צורחים, מתכווצים ומתפתלים, מה שמן הסתם מוסיף ללחץ של ההורים.
יש הורים המתארים שמיעת קולות ממערכת העיכול, תינוקות שמאדימים ומתקשים מאוד להירגע. בדרך כלל מדובר על חלק משעות היום ולא על כולו. יש הורים המדווחים על תופעות אלה בעיקר אחה"צ ובערב המוקדם, ויש שבחלק אחר של היום. משך הזמן משתנה מתינוק לתינוק וגם אצל אותו התינוק בימים שונים. אין פרק זמן קבוע וברור.
לעתים הורים מתארים שלאחר יציאה יש הקלה במצב, ושיכולות להיות הפסקות ארוכות בין היציאות. לחלק מהתינוקות יש יציאות שופעות, נוזליות ולעתים ירקרקות ומסריחות .
מקובל להתייחס לפרק הזמן שבין 3-2 שבועות ל-3 חודשים כ"זמן הקוליק". תופעה זו נחשבת כל כך נורמלית ורגילה, עד שכל הורה משוכנע שלילד/ה שלו יש קוליק בשלב זה או אחר.
אימהות מיניקות מקבלות את הרושם שעליהן לאכול בצורה מוקפדת מאוד ולהסיר רשימה ארוכה של מזונות מהתפריט שלהן, כדי "לטפל" בבעיה. כמובן שמרבית המזונות הללו לא נמצאו כקשורים לבעיה.
אותי מדאיגה הרבה יותר התופעה של אישה אחרי לידה, שתזונתה אינה מאוזנת, כך שאינה מסוגלת לעזור לגופה בשיקום ובמילוי המאגרים שלו.
רשימת האיסורים ארוכה ומהתבוננות בה ניתן לראות איך בקלות רבה כל כך מוותרים על מזונות חשובים ומזינים ביותר, כמו ירקות ממשפחת המצליבים: כרוב, כרובית, ברוקולי - המכילים נוגדי חמצון ורכיבים נוגדי סרטן חשובים; קטניות - מקור לפחמימות וחלבונים איכותיים ולמינרלים רבים וחשובים (במיוחד לאחר לידה), פירות הדר, עגבניות, בצל ושום, עוף ובקר, מזון מתובל וחריף, מוצרי חלב ומזונות המכילים קפאין (עם זה אני חייבת להסכים. תמיד). מחקר שבדק את רשימת המזונות הללו וקבע שיש ביניהם קשר ל"קוליק"2 הוא בעייתי, מאחר שנעשה בשיטה של איסוף שאלונים ולא בבדיקה מדעית של ממש. ממנו נגזרו הגזרות הללו עבור נשים רבות בעולם המערבי.
אל לנו לשכוח, שמעבר לערכים התזונתיים שבו, לאוכל משמעות רגשית ונפשית כאחד, ואישה המרגישה שעליה להימנע מכל כך הרבה מזונות ולהתחיל לחשב מה מותר ומה אסור לה, עשויה להרגיש מאוד לא בנוח בהקשר להזנה ולהיקשרות עם תינוקה.
אז נכון, ש רגישויות ספציפיות תיתכנה בהחלט, אולם לטעמי, אין זו סיבה לאסור באופן גורף את אכילתם של מזונות רבים כל כך. ודאי וודאי לא תהיה זו הפעולה הראשונה שאנקוט.
*** נקודה למחשבה ***
נשים היניקו ומיניקות מסביב לעולם, במקומות בהם רבים מהמזונות שברשימת "האסורים" הם מזונות בסיסיים ביותר בתפריט, ועדיין ה"קוליק" היא תופעה מאוד מערבית, שאינה מוכרת בתרבויות שאינן מערביות.
הנקה - מנקודת מבט מקצועית
ההנקה היא דרך ההאכלה הביולוגית של היונקים באשר הם.
הנקה היא הנורמה, היא בטבע שלנו וזו הציפיה הביולוגית המולדת של כל תינוק שנולד - להיות מוזן על ידי אימו במזון המותאם לו ביותר בכל הרמות, חלב אם.
לאורך כל ההיסטוריה – כ-100,000 דורות עד כה - בני האדם גדלו ושגשגו על בסיס חלב אמם, בעוד שתחליפי החלב למיניהם (תמ"ל- תרכובות מזון לתינוקות) הוכנסו לשימוש רק ב-4-3 הדורות האחרונים.
כאשר אישה מיניקה מתלוננת על "קוליק", הדבר הראשון שיש לעשות הוא להעריך את ההנקה. 4
ראשית, אברר מה מצב התינוק - ייתכן שסימני חוסר השקט ואי הנוחות נובעים פשוט מ...רעב. יש לכך לא מעט סימנים הקשורים בעלייתו של התינוק במשקל, בהערכת היציאות שלו (שתן וצואה), במספר ההנקות ביום ובאופי ההנקה וניהולה.
בשלב הבא ארצה לוודא שתנוחת ההנקה נכונה ושהתינוק נצמד היטב אל השד, כך שהעברת החלב טובה. לא מספיקה העובדה שלאם יש מספיק חלב, החלב גם צריך לעבור אל התינוק!
הדבר הבא שאבחן הוא ניהול ההנקה - האִם האֵם מיניקה מצד אחד או משני הצדדים? כמה זמן יונק התינוק מכל צד?
ההמלצה הרשמית היא לתת לתינוק לינוק מצד אחד ולסיימו בקצב שלו, ואז להציע לו את הצד השני. לא תמיד התינוק ייקח, לעתים ירצה רק עוד כמה לגימות. יכולה להיות לכך משמעות רבה,5 מכיוון שהחלב משנה את הרכבו במהלך הארוחה והופך ממימי ועשיר באנרגיה מיידית (פחמימות), לשומני ומשביע יותר לאורך אותה הארוחה. אם לתינוק לא תהיה גישה חופשית לחלב השומני יותר, ייתכן שהוא לא ישבע ויישאר חסר מנוחה.
רק התינוק יודע מה גודל הארוחה הנדרשת לו ברגע נתון, אף אחד אחר לא יכול לקבוע זאת עבורו. כאשר נותנים לתינוק יד חופשית ולא מגבילים אותו, התינוק מתארגן לפי צרכיו. יש תינוקות שיונקים מאוד מהר ויש תינוקות איטיים יותר. אנחנו לא ממש יודעים וגם לא אמורים להתערב בקצב שלהם. בתחילה מרבית התינוקות יונקים זמן ממושך יותר, וככל שהם גדלים (מי מהר יותר ומי לאט יותר) היניקה שלהם נעשית יעילה יותר וארוחותיהם מהירות יותר.
ישנן אימהות ש"התברכו" בייצור מוגבר של חלב.6 תינוקותיהן ברוב המקרים עולים יפה מאוד במשקל, אפילו יפה מדי, ועדיין רבות מהן מדווחות על "קוליק".
חלב אם עשיר מאוד בלקטוז, סוכר החלב העיקרי, ספק אנרגיה חשוב מאוד לגוף. חשיבותו רבה במיוחד להתפתחות של מוח התינוק. לקטוז מגביר ספיגה של ברזל וסידן בגוף, והגלקטוז שבו חיוני להתפתחות מערכת העצבים המרכזית.
לקטוז מפורק בגוף ע"י האנזים לקטאז. לקטאז מופרש בגוף בשנות הינקות. לאחר גיל הגמילה כמותו הולכת ופוחתת באיטיות, עד שייצורו נפסק לגמרי. מרבים לחשוב שאולי לתינוקות ה"קוליקיים" יש אי סבילות ללקטוז, כי כמותו בחלב אֵם גבוהה מאוד (וייתכן שהם עדיין אינם מסוגלים לעכל כמויות אלה). באופן פרדוקסלי, אימהות לתינוקות אלה עשויות לחשוב שאין להן מספיק חלב, אם כי התינוקות בהחלט מראים סימנים לכמויות חלב גדולות מאוד.
מה שקורה במצב זה הוא מעין מעגל קסמים, בו הרבה חלב נכנס לקיבת, התינוק והוא לא מצליח לעכל את הכמות הזו ולהתמודד עמה. מאחר שלאימא יש הרבה חלב וזרם חזק, הוא מקבל בעיקר את החלב שאינו שומני ואינו מצליח לעכל את כל הלקטוז שבו. הלקטוז מושך אל המעיים עוד נוזלים ונוצרות שם תגובות של גזים וקשיי עיכול ולעתים אף של גירוי באזור החיתול. לעתים אף מופיע מעט דימום בצואה.
התינוק מתנהג כאילו הוא רעב, מאחר שהנקה מרגיעה אותו מעט ומניעה את הגזים במורד מערכת העיכול, אם כי היא אף מביאה אליו עוד חלב עשיר בלקטוז ועני בשומן.
ניתן לטפל בעודף ייצור חלב ולנסות להפחיתו תוך כדי מעקב והתבוננות על הילד. יש להיעזר באשת מקצוע בתחום ההנקה על מנת שלא להפחית את כמויות החלב לגמרי. ברוב המקרים דרושה התערבות למשך זמן קצר, ואחריה ניתן לחזור לשגרה רגילה.7
רק במצבים בהם כל תמונת ההנקה היא טובה, אתפנה להתבונן מקרוב יותר בנושא התזונה.9,8
אחד החשודים העיקריים, והיחיד שהוכח עד כה, הוא חלב פרה. יש נשים שהסרת חלב פרה ומוצריו מתפריטן משפרת משמעותית את תגובות ילדיהן ומפחיתה באופן דרסטי את אירועי ה"קוליק" שלהם. חשוב לדעת שלפעמים הההשפעה אינה מיידית, אלא נראית כעבור 3-2 שבועות לפחות, אחרי שמערכת העיכול מתנקה מהגורם המגרה ומתחיל תהליך של שיקום ובנייה.
המלצות להקלה ולעזרה במצב
ישנם מוצרים רבים בשוק, המיועדים להקל על תינוקות הסובלים מגזים. רבים מהם מבוססים על צמחי מרפא הידועים במסורות שונות כמשפרים את המצב.
ישנן גם תרופות רבות המשנות את מאזן החומציות בקיבה, מתוך החשד שה"קוליק" נגרם מרפלוקס ומעלייה של תכולת הקיבה בחזרה לכיוון הוושט והחוצה.
הורים רבים מנסים תכשירים וטיפולים שונים. חלקם מסייעים להקלת מה על המצב וחלקם לא משפיעים כלל.
אין ספק שזו תעשייה המגלגלת כסף רב, ושיטוט מהיר באינטרנט יגלה אינספור המלצות ותכשירים.
אין כל הוכחה ליעילותו של תכשיר זה או אחר.
בנוסף, קיימים פתרונות התנהגותיים שעשויים לסייע:
תנועה - תינוקות נולדים עם ציפייה מולדת לנוע. ברחם הם נעו ביחד עם אימהותיהם והם בהחלט מצפים להמשיך להיות בתנועה ולא להיות סטטיים, שכובים על הגב במרבית שעות היום.
בהשוואה לאורח חיים מסורתי, אורח החיים המערבי מספק פחות הזדמנויות לתנועה, אך בהחלט ניתן לשנות זאת.
לשם כך ניתן להיעזר במגוון גדול מאוד של מנשאים הקיימים היום בשוק, המאפשרים למטפל בתינוק לקחת אותו כחלק מכל פעילויות היום: קניות, טיול עם הכלב, תליית כביסה, ניקיון הבית ועוד. מנשא יכול להיות כלי עזר חשוב מאוד לטיפול בתינוק הסובל מ"קוליק".
כך גם ערסל או כדור פיזיותרפי, המאפשרים תנועה בתוך הבית.
מגע - גם כאן הביולוגיה מדברת בשם עצמה. תינוקות מגיבים נפלא למגע, כחלק מהציפייה המולדת שלהם.
מגע של "עור לעור" (skin to skin), להיות על גוף חי ונושם ולא על משטח קר עמוס גירויים. מגע של ליטוף ועיסוי. הורים רבים מספרים שעיסוי קבוע בבטן ובאזורי מערכת העיכול בכף הרגל, משפר פלאים את מצבם של התינוקות הסובלים מ"קוליק". (ראו בסוף המאמר המלצה לקריאה נוספת בנושא מגע.)
הפחתת עישון וצריכת קפאין10,11 - אלה גורמים הידועים כמעוררים תופעות של "קוליק" ואף מחמירים אותן. נמצא כי תינוקות לאימהות המעשנות מעל 5 סיגריות ביום עשויים לסבול מתופעות של גירוי במערכת העיכול שלהם.
אפשר בהחלט להיעזר במגוון טיפולים כמו עיסוי, קראניו סאקרל, 12 דיקור, הומיאופתיה, אוסטיאופתיה, כירופרקטיקה, רפלקסולוגיה, ארומתרפיה, טתא הילינג ועוד.
אין ספק שה"קוליק" אינו חלק מטווח ההתנהגויות הנורמטיביות של תינוק יונק טיפוסי. כאשר יש תלונה כזו, יש לערוך בירור מקיף לגבי הסיבה ולנסות לעזור, להקל ולפתור את המצב.
וזה בהחלט אפשרי!
מקורות:
המלצה לקריאה נוספת בנושא מגע:
http://linok.net/content/view/26/
http://www.leida.co.il/page.asp?id=99075
http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=131 (המידע על מאמר מס' 3 )
http://www.mamy.co.il/ArticleTB.aspx?IDATB=213&Number=5
1. . Helseth S, Begnum S, 2002. A comprehensive definition of infant colic: parents' and nurses' perspectives. J Clin Nurs. Sep;11(5):672-680
2. . Lust J, Brown W, Thomas W, 1996. Maternal intake of cruciferous vegetables and other foods and colic symptoms in exclusively breast-fed infants. Journal of the American Diabetic Association 96(1):46-48(3)
3. Akman et al, 2006. Mothers' postpartum psychological adjustment and infantile colic. Archives of Disease in Childhood. 91(5):417-419.
4. http://www.kellymom.com/newman/02colic_in_bf_baby.html
5. Evans K, Evans R, Simmer K, 1995. Effect of the method of feeding on breast engorgement, mastitis and infantile colic. Acta Paediatrica 84:849-852.
6. http://www.kellymom.com/bf/supply/fast-letdown.html
7. Woolridge MW, Fisher C, 1988. Colic, "overfeeding" and symptoms of lactose malabsorption in the breast-fed baby: a possible artifact of feed management?. Lancet 13;2(8607):382-384.
8. http://www.kellymom.com/babyconcerns/food-sensitivity.html
9. http://www.kellymom.com/nutrition/mom/mom-foods.html
10. Breastfeeding Answer Book (LLLI 2003, p. 599-600)
http://www.kellymom.com/health/lifestyle/caffeine.html
11. Shenassa ED, Brown MJ, 2004. Maternal smoking and infantile gastrointestinal dysregulation: the case of colic. Pediatrics 114(4) (1 of 3) 1077, e497.
12. Hayden C, Mullinger B, 2006 . A preliminary assessment of the impact of cranial osteopathy for the relief of infantile colic. Complement Ther Clin Pract. 12(2):83-90. Epub
-------------------------- -----------------------------------
אני יודעת שזה ממש מפתה לייחס את מצוקת התינוק לתזונת האם, אולם ממה שאנחנו רואים בתחום ייעוץ ההנקה, מרבית הבעיות נפתרות בעזרת ניהול הנקה נכון יותר. בתרבות המערבית אנחנו פשוט לא אוהבים להאכיל תינוקות כמה שהם רוצים, ומאוד אוהבים ומקדשים את המרווחים הארוכים בין ההנקות. רוב התינוקות זקוקים למרווחים קטנים יותר ולארוחות קטנות יותר. זו הנורמה. אגב, זו גם ההמלצה לאנשים מבוגרים: במקום שלוש ארוחות גדולות וגדושות, איכלו יותר ארוחות קטנות, מפוזרות ע"פ היום. יש לנו הרבה מה ללמוד מתינוקות בהיבט זה.
בהשוואה לחלב של שאר היונקים, חלב אֵם אנושי הוא העשיר ביותר בגלקטוז. גלקטוז קשור לתהליך המיאליניזציה של מערכת העצבים המרכזית.
עגל צריך לגדל במהירות מסת גוף, הוא אינו זקוק במיוחד לפתח את המוח (הוא נולד עם המוח לו הוא זקוק, פחות או יותר) ואכן, חלב הפרה מתאים לצרכיו.
לעומת זאת, תינוק האדם נולד עם צורך לפתח בעיקר את המוח ותפקודיו ואת מערכת העצבים (פיתוח הגוף יגיע בשלב הרבה יותר מאוחר), ולכן חלב אֵם עתיר גלקטוז הוא המזון האידיאלי להתפתחותו.
------------------------- ------------------------------------------------
מאת: ורד לב נטורופתית N.D יועצת הנקה מוסמכת IBCLC