"הנקה חיצונית": עיסוי פגים ותינוקות - המקבילה החיצונית להנקה


תקציר

מרגע לידתנו, מגע בצורותיו השונות הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. המגע תורם להתפתחות פיזית ומנטלית החל מהלידה, תורם לשמירה על הבריאות ומפחית סיכון לחוליים שונים.

בתרבויות מסורתיות שונות מקובל להעניק עיסוי לתינוקות החל מהלידה, כחלק משגרת הטיפול בהם. המחקר המדעי המודרני מספק ראיות להשפעות המיטיבות של העיסוי.

מאמר זה יסקור את העיסוי וחשיבותו לשמירה על הבריאות, יציג מסורות של עיסוי בתינוקות בתרבויות שונות, ויביא ראיות מחקריות הבריאותיות של עיסוי, החל בלידה.

עיסוי התינוק חשוב הן כאינטראקציה טבעית והן כהתערבות טיפולית.

במאמר זה מוצג לראשונה המושג 'הנקה חיצונית' - מושג המדגיש את החשיבות של מגע בתינוקות, החל מהלידה. עיסוי תינוקות יכול להיחשב כ'הנקה חיצונית' או כ'הזנה חיצונית', כלומר הוא חיוני ממש כמו הנקה בלעדית ורצוי להעניקו לתינוק גם מספר פעמים ביום.

הקדמה

בחרתי בנושא זה ובשם זה למאמר, וטבעתי את המונח 'הנקה חיצונית', בעקבות ראיונות שערכתי עם זקנות העדה התימנית ולאור המסר הברור וההחלטי שקיבלתי מהן בנוגע לעיסוי תינוקות: העיסוי הכרחי ומהווה חלק אינטגרלי משגרת יומו של התינוק, בדומה להנקה ובחשיבות שאינה פחותה ממנה. כפי שדאגו למינקת במקרים שבהם האם הייתה מנועה מלהיניק, כך גם תמיד נמצא מי שיעסה את התינוק. בעיניי, שני סוגי ההזנה לתינוק: הזנה פנימית ו'הזנה חיצונית' - משלימים אחד את השני. כלומר עיסוי תינוקות חשוב עד כדי כך, שהוא למעשה המקבילה החיצונית להנקה.

עיסוי תינוקות מסורתי בתרבויות שונות

עיסוי תינוקות עובר כמסורת מדור לדור בתרבויות עתיקות. בדרך כלל נוהגים למרוח את התינוק בשמן או בשומן, לעתים בתוספת תמציות צמחיות, מספר פעמים ביום.

בתימן נהוג לעסות תינוקות בחמאה מזוקקת (סמנה), בנפאל - בשמן חרדל, בהודו - בשמן שומשום, באגן הים התיכון - בשמן זית.

עיסוי תינוקות בתימן

(מקור המידע בראיונות ובחקירה אישית. י"ש)

במסורת יהודי תימן, מעסים את התינוק בחמאה מזוקקת 3-1 פעמים ביום, עד גיל שנתיים-שלוש, במטרה לשמור על חוסנו ועל יופיו. התינוק מקבל עיסוי גוף מלא, בעוצמה מתונה, ותנועות העיסוי נעשות לכיוון הלב. לפני העיסוי רוחצים את התינוק ולאחר מכן מעסים אותו החל ברגליים, עבור דרך הידיים ושאר חלקי הגוף, כולל הפנים והקרקפת. נהגו לבצע את העיסוי החשוב והעיקרי בשעה 10:00 בכל בוקר, אחריו כרכו את התינוק בבד ורק את ראשו השאירו גלוי. כריכת התינוק מנעה תנועות גפיים שלו ונועדה גם ליישור הגפיים. לאחר כריכתו הונח התינוק וישן עד שעות הצהריים, ואימו הייתה פנויה לבצע את מטלות הבית ללא הפרעה.

נפאל

(Mullany et al, 2005)

כ-90% מהלידות בנפאל הן לידות בית, ותינוקות שזה עתה נולדו מקבלים עיסוי בשמן חרדל. נוהג זה מקובל ושכיח בכל השכבות הסוציואקונומיות, בכל התרבויות ובבני כל הדתות. עפ"י דיווחים של אימהות נפאליות, הסיבות השכיחות למריחת תינוקות בשמן חרדל הן: חיזוק התינוק, שמירה על בריאותו ועל חום גופו והקניית מראה טוב לעורו. במרבית המקרים האם מעסה את התינוק, ולעתים קרובות נוטלות בכך חלק גם הסבתות. מרבית היולדות מעסות את תינוקותיהן בשמן חרדל כבר במהלך 12-6 השעות הראשונות שלאחר הלידה, 3-1 פעמים ביום.

"מתכון" העיסוי בקרב קבוצות מיקוד בנפאל:

* חימום כ–15–30 מ"ל (1–2 כפות) שמן וערבובו בצלוחית עם תבלינים כגון חילבה, אגוז מוסקט, ציפורן וקימל.

* עיסוי כל הגוף בשמן מחומם, לרוב בעוצמת לחץ ניכרת, עד כדי בכי של התינוק במקרים רבים.

* בסיום העיסוי - עטיפת התינוק באריג והנחתו לזמן קצר תחת שמש הבוקר, או בסמוך לאש המחממת בתוך הבית (בעונה הקרה).

* העיסוי ניתן בתדירות של פעמיים ביום, ובעונה הקרה אף יותר.

* איכות שמן החרדל חשובה ביותר; ההעדפה היא להשתמש בשמן חרדל טהור שאינו מעורב בשמנים זולים יותר ואינו מכיל כימיקלים.

טאיוואן

(Chen et al, 2008)

מכלל התינוקות הנולדים בשנה בטאיוואן, 8%–9% הם פגים. התפתחותם הפיזית של פגים יכולה להיות מושפעת מתפקוד חלש של איברים, בפרט של מערכת העיכול. מסיבה זו מערכת העיכול בפגים היא מטרה טיפולית, ומנסים לשפר את תפקודה באמצעות עיסוי מרידיאנים ואקופונקטורה.

אקופרסורה ועיסוי מרידיאנים שכיחים מאוד בחברה הסינית, כחלק משמירה על הבריאות.

על פי תאוריית המרידיאנים, בגוף ישנה מערכת ביו-אנרגטית הזורמת לאורך 12 מרידיאנים (ערוצים) עיקריים בגוף, כאשר כל מרידיאן מקושר לאיבר מסוים. לאורך רשת המרידיאנים מצויות נקודות רבות שניתן להמריצן באמצעות דיקור במחט (אקופונקטורה), באמצעות לחץ (אקופרסורה), או באמצעות עיסוי ידני, וע"י כך לשפר תפקודים לקויים.

בעבר, לעתים רחוקות, נהגו לבצע עיסוי מרידיאנים ואקופרסורה בפגים לצורך העלאת משקל גופם.

אקופרסורה שנעשתה לפגים בנקודות: RN-12, ST-36, KI-1, בתוספת שפשוף הבטן, דחיפת מרידיאני הטחול והקיבה, ולישת נקודות לאורך מרידיאני עמוד השדרה ושלפוחית השתן, השפיעה לטובה בהפרעות כגון תת-תזונה, עלייה חוזרת של חלב (רגורגיטציה) ובחילה.

כיום יש הסתייגות מחלק מהמסורות של עיסוי תינוקות שהודגמו לעיל.

המנהג הנפאלי לעסות תינוקות עיסוי גוף מלא בשמן חרדל עלול במקרים מסוימים לגרום נזק לתינוק (תלוי בסוג השמן ובאופן השימוש בו). דוּווח על אובדן מים בעור כתוצאה משימוש בשמן חרדל, ועל חשיפה של 700,000 תינוקות נפאליים בשנה לסיכון אפשרי מטיפול זה.

(Mullany et al, 2005)

הערה: בין אם גורם הסיכון הוא שמן החרדל או התבלינים המוספים אליו, אינני ממליץ על סוג זה של עיסוי תינוקות. בנוסף, בעיניי, עיסוי עדין עדיף על פני עיסוי הגורם לתינוק לבכות. (י"ש)

סקירת מחקרים ומאמרים על ההשפעות הבריאותיות של עיסוי פגים, תינוקות וילדים

מחקרים מראים כי מגע בצורותיו השונות, החל בלידה, חשוב לשמירה על הבריאות. מגע הכרחי להתפתחות תקינה של התינוק מבחינה פיזית ופסיכולוגית, תורם להפחתת הסיכון לתחלואה במחלות שונות ומסייע במצבי חולי קיימים.

עיסוי פגים מפחית ביטויי דחק

עיסוי ניתן ל-11 פגים (בנים) במצב בריאותי יציב, בגיל הריוני * בין 34-23 שבועות במשקל לידה בין 2180-630 גרם ובגיל בין 4–132 יום, המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ פגים. בדיקות דם להערכה נלקחו מהם 45 דקות לפני העיסוי ושעה לאחר סיום העיסוי. נמצא כי רמות הקורטיזול בדם ירדו בעקביות לאחר העיסוי. העיסוי ניתן בשמן בוטנים, בגפיים ובגו, בעוצמה עדינה, על ידי אחות יילודים מנוסה, ונמשך כ–20 דקות.

* גיל הריוני מחושב מהזמן שעבר מרגע ההפריה, לעומת גיל כרונולוגי המחושב מרגע הלידה.

(Acolet et al, 1993)

16 פגים שקיבלו 15 דקות עיסוי 3 פעמים ביום במשך 5 ימים רצופים, הראו הפחתה בביטויים התנהגותיים של דחק (stress) בהשוואה ל–16 פגים בקבוצת ביקורת. חמשת ימי העיסוי נקבעו על סמך ניסיון מחקרי קודם שהראה כי פרק זמן זה יעיל לשיפור גדילה והתפתחות של פגים. הקריטריונים למחקר היו זהים לאלו של מחקרים דומים קודמים וכללו: 1. גיל הריוני בין 28–32 שבועות; 2. משקל לידה בין 800–1400 גרם; 3. אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ פגים למשך 15–60 יום.

(Hernandez-Reif et al, 2007)

עיסוי פגים מפחית דחק ומסייע לגדילה

מחקרים מראים כי עיסוי פגים שמצבם יציב מסייע לעלייה במשקלם. המנגנון שמסביר השפעה זו מקושר לעלייה בפעילות עצב הוואגוס ולתנועתיות גבוהה יותר של הקיבה, המיוחסת לפעילות מערכת העצבים הפרא-סימפתטית ולהפחתה של תגובת דחק. הפחתת דחק בפגים חשובה מאוד, מאחר שדחק עלול לפגוע בהתפתחות העצבית של הרך הנולד. תגובות דחק נמדדו על פי מדדים שונים כגון בכי, עווית פנים, פיהוק, התעטשו