• netta gerad

סקירת הכנס: הדרך אל החוסן- גישות חדשניות ברפואת הלב

עודכן ב: אפר 20

בתאריך 17.3.21 התקיים כנס וירטואלי בנושא גישות חדשניות ברפואת הלב. הכנס הופק בשיתוף של חברת אלטמן עם אגודת הנטורופתים.ֿ שמחנו לסקר עבורכם את הכנס והביא את עיקרי הדברים:


המרצה הראשון היה ד״ר דני קרת (ד״ר לרפואה MD וד״ר לנטורופתיה ND מארה״ב). ד״ר קרת דיבר על הקשר בן סכרת למחלות לב ועל הטיפול הנטורופתי היעיל ביותר מניסיונו.


ראשית סקר קרת את הבדיקות האפשריות והנחוצות, הוא הזכיר למשל את בדיקת האינסולין בצום שאינה ידועה מספיק למטפלים (וגם לא ניתנת בקלות בקופות החולים) וחשיבותה בכך שמאבחנת עודף אינסולין בדם, מדד הנקשר למחלת הסוכרת.


ד״ר קרת ציין עובדה אופטימית שניתן לרפא כליל את רוב חולי הסוכרת ובכך למנוע תחלואה נלוות כגון מחלות לב.


התזונה המועדפת על ד״ר קרת הינה התזונה הקטוגנית- כלומר תזונה העשירה בשומנים ועניה בפחמימות אבל הוא ציין שלא חובה להגיע למצב של קטוזיס כל הזמן כדי ליהנות מיתרונות תזונה זו. על פי מחקר אותו הציג קרת תזונה קטוגנית במשך שנה הפחיתה או מנעה שימוש באינסולין ל- 94%, הפחיתה דלקתיות בגוף, אנזימי כבד ועוד.


קרת אף דיבר על הבעייתיות של בדיקת כולסטרול LDL שהינו מדד מחושב ברוב המקרים ומושפע מכמות הטריגליצרידים: טריגליצרידים גבוהים עלולים לתת תוצאת LDL נמוכה אולם אין המשמעות שהפרופיל השומני תקין. בנוסף אין הפרדה בן חלקיקי LDL גדולים לקטנים- הפרדה אשר מחדדת את האבחון.


קרת סקר בדיקות שכדאי לשלוח מטופלים עם חשש לתסמונת המטאבולית כגון אינדקס אומגה 3, CRP (מדד דלקת) והומציסטאין. כמו כן הוא ציין מדד חישובי חדש: יחס טריגליצרידים ל: HDL אשר רצוי שלא יעלה על 2.


בנושא הטיפול קרת סקר מספר תוספי תזונה בניהם אומגה 3 (להיזהר עם מדללי דם), ויטמין די עם K, קו אנזים קיו 10 ומגנזיום.


ד״ר קרת סיכם כי כדי למנוע תחלואה לבבית יש לזהות מצבי טרום סכרת ולטפל בהם בעזרת תזונה דלה בפחמימות ועשירה בשומנים, פעילות גופנית ותמיכה רגשית-חברתית.


ההרצאה השנייה הועברה ע״י ד״ר מיכאל יונש (קרדיולוג בכיר בביה״ח קפלן) אשר דיבר על חידושים בטיפול הלבבי הקונבנציונאלי בחולי סוכרת ושומני הדם. ד״ר יונש הסביר על התהליך הטרשתי בתוך העורקים וציין שהטרשת בנויה ממספר חומרים ביניהם: סידן, תאים רווים בשומן, פיברין ורקמת חיבור. הסיכון במצב הטרשתי הוא של התפתחות קריש דם שחוסם את מעבר הדם בעורק. בנוסף, טרשת יכולה להתרחש בכל מקום בגוף לרבות עורקי הרגליים, הכליה וכמובן הקרוטיד (צוואר) והלב.


גורמי הסיכון מבחינת הרפואה האלופטית הינם: התסמונת המטאבולית- סכרת, כולסטרול, יתר לחץ דם, השמנת יתר וכן עישון, חוסר בפעילות גופנית, הפרעות קרישה והיסטוריה משפחתית כאשר כל גורם נוסף מכפיל את הסיכון. נתון מעניין הוא כי בישראל מתרחשים כ-30,000 התקפי לב בשנה אשר כ-5,000 מהם מסתיימים במוות!


בנוסף קורים בישראל 15,000 אירועי שבץ מוחי אשר כ-5,000 מהם מסתיימים במוות!

ד״ר יונש מתמחה בצנתורים ומציין כי צנתור הינו תהליך כירורגי של פתיחת חסימות אולם יש להשלים טיפול כדי למנוע התפתחות חסימות נוספות.


הוא סקר את התרופות החדשות שנכנסו לשימוש בארץ בשנים האחרונות למשל ג'רדיאנס Jardiance (אמפגליפלוזין) אשר מגבירה את הפרשת הגלוקוז בשתן, מפחיתה את רמות הגלוקוז בדם ובכך מסייעת לאזן את הסוכרת. תרופה נוספת שהוצגה הינה זריקות ויקטוזה Victoza (לירגלוטייד) אשר מחקה את הפעילות של ההורמון GLP-1 ואף גורמת להרזיה. יונש ציין שהמגמה כיום לשלב מספר תרופות כדי לעבוד במספר מנגנונים ולהשתמש במינונים מופחתים ובכך להפחית תופעות לוואי.


בנוסף ציין יונש כי המחקרים בשנים האחרונות נמדדים לפי תוצאות הבריאות של החולים- אירועים רפואיים, ושיעור תמותה ולא האם . (end point) למשל התרופות לסוכרת נמדדות גם בהתפתחות טרשת עורקים, אירועי לב, שבץ וכד׳



את הערב סיימה ההרצאה של ד״ר נאדר בוטו (קרדיולוג, לשעבר מצנתר בכיר במרכז רפואי רבין), בוטו טוען שצנתור לא מעלה את תוחלת החיים של המטופלים ושיש להתייחס לאיכות החיים ולא רק לאורך החיים. בנוסף העלה בוטו את הטענה שגורמי הסיכון המוכרים לרפואה הינם יורת תוצאה של הקשר סטטיסטי מאשר של גורמים אמתיים, כתמיכה בטענה זו הוא הביא את הפרדוקס הצרפתי (תזונה עתירת שומן ואלכוהול), הפראדוקס היפני (מעשנים כבדים), והפראדוקס הספרדי (גורמי סיכון רבים ולמרות זאת תחלואה לבבית נמוכה).


גורם הסיכון האמיתי והעיקרי לפי בוטו הינו הסטרס ובמיוחד השפעתו השלילית של הסטרס על האדם. כלומר אדם שתופס את הסטרס בחייו בצורה חיובית- הסטרס עבורו לא יהווה גורם סיכון וההפך.


בן הגורמים הסטרסולוגים העיקרים הנקשרים למחלות לב: 1. מוות בן/בת זוג 2. גירושין 3. פרידה זוגית 4. חתונה 5. פנסיה…

בנוסף, דיכאון המתבטא בתחושת חוסר תקוה וירידה משמעותית ברמת החיוניות- מכפיל את הסיכון למחלת לב!


בנוסף ציין בוטו כי לאישיות מסוג A במאפיינים מסוימים וגם לאישיות מסוג D שמאופיינת בנטייה לדאגנות ולהתבודדות חברתית (כולנו בקורונה?) יש סיכון למחלות לב.


לבסוף סיפר בוטו על שיטת הטיפול שלו שנקראת ״רפואה אינטגרטיבית מאוחדת״ אשר מבוססת על מודל המשלב גוף נפש ונשמה ואשר מתמקדת בבריאות והבראה ולא בטיפול במחלה.


תודה על כנס מעשיר!


קישור להקלטת הכנס


55 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

לגעת לרפא

הקדמה מי לא חווה הרפיה של כאב בהנחת ידיים על אבר שנפגע? ומי לא הרגיש אי פעם קצת פחות עצוב כאשר שמישהו נגע בו? כל אחד מאתנו ראה ילד בוכה שנרגע לאחר שלוקחים אותו על הידיים. האם המגע מרפא? האדם הוא מערכת