• אגודת הנטורופתים

האדם התלת מערכתי על פי הפילוסופיה האנטרופוסופית




גישות שונות ברפואה מרחבי העולם והזמן רואות את האדם מזוויות מסויימות מאד ומכאן הפער בהבנת האדם והמחלה. גם הרפואה האנטרופוסופית ; שפותחה ע"י ד"ר איטה וגמן ורודולף שטיינר שעומד מאחורי כל הפילוסופיה האנטרופוסופית ; רואה את האדם מזוויות שונות:


האדם התלת מערכתי – על זאת ארחיב כאן.


ארבעה גופים – גוף פיזי, גוף אתרי, גוף אסטראלי ואני, מבנה בעל שבע ערכי של האדם המחובר לשבע מתכות, מבנה תריסר ערכי המקושר לזודיאק, קונסטיטוציות (היסטרי, ונוירואסטני) התייחסות לארבעה טמפרמנטים פלגמט, כולר, סנגווין ומלנכול) , התייחסות לתנועת כוכבים ול"ציור" שהיא יוצרת, התפתחות האדם בשביעונים והמשמעות של כל שביעון מתוך כך נגזרות הבנות יישומיות על החינוך , על הבנת הביוגרפיה ודרכה היכולת להשפיע על הקארמה...ועוד


אם כן, הבה נביט בשלוש מערכות האדם לפי תפיסה זו :

המערכת העיצבית-חושית –

ממוקמת בראש. הראש מהווה "קופסא" קשיחה וסגורה בעל שבעה פתחים כאשר תוכה רך – פה נמצא את רוב החושים: ראיה, שמיעה, טעם, ריח, - אלה בעלי קשר מובהק למערכת העצבים.

אברי החישה פועלים כשער לעולם שבחוץ, הם מאפשרים העברת מידע מן החוץ פנימה בלי התערבות בתוכן הנכנס , העין מעבירה מידע כמו מצלמה, המוח מצידו מפרש/מתרגם את האינפורמציה ומכך מניע תהליכים לפעולה .אברי החישה הם אובייקטיבים, פסיביים לגמרי, כאשר אלה נפגמים/נפגעים איכות העברת המידע נפגמת; לדוגמה- נוזלים באוזניים יהוו קלקול/פגיעה בהעברת הצליל והקולות שבחוץ אל תוככי הגוף , נזלת תפריע לריח למצוא את דרכו פנימה.

מערכת זו עובדת על תהליכים קטאבוליים, יכולת ההתחדשות שלה נמוכה (ממש על סף "המוות" – פגיעה בראש מביאה ליצור קשרים חדשים בין הנוירונים אך לא גורמת ליצור נוירונים חדשים) לעומת המערכת המטבולית עליה נדבר בסוף.

באיזור הראש הטמפרטורה נמוכה בחצי מעלה עד מעלה אחת יחסית לאיברים אחרים- קור והתחדשות מועטה מאפיינים את העולם המינרלי לפיכך טמפרטורה קרירה עשויה להועיל לתהליכי מחשבה ומרפאים בשיטות שונות יוכלו להעדיף טיפול במקורות מינרליים לבעיות הקשורות לראש ולמערכת העיצבית חושית. הנטייה הפתאלוגית כאן היא להתקשות ולתהליכים טרשתיים ; אצל כאלה נמצא קושי בלהסתגל למצבים חדשים בחיים, תהיה נטייה לאחוז במה שיש בלי רצון לשינוי, תהליכים מדיטטיביים למשל , יסייעו בשינוי הקיבעון הזה ויחברו לחכמת הלב. ברמה הפיזית עודף פעילות עצבית-חושית כרוכה לרוב, במיעוט פעילות גופנית וביחד עלולה להיווצר פגיעה בגמישות כלי הדם.


המערכת המטאבולית-תנועתית –

נמצאת בפלג הגוף התחתון וכוללת את מערכת העיכול, המין והשתן

להבדיל מהראש, רמת התודעה כאן נמוכה מאד, המערכת מאד תנועתית: כל מזון או משקה שנכנס גורם לתנועה של איברי העיכול והשתן (תנועה שניתן לראות, לשמוע וכמובן להרגיש), יכולת ההתחדשות כאן גבוהה מאד, יש כאן ייצור חום משמעותי (השרירים הם יצרני החום הגדול בגוף) , כיוון הפעולה כאן הוא מבפנים החוצה- יכולת הפרשה ברורה שקשורה לכוחות החיים ולפעילות אנאבולית .


המזון שמגיע מבחוץ אינו אנושי, לפיכך, חייב לעבור התמרה כך שמאבד את המהויות החיצוניות ובכבד מתחיל לקבל מהויות אנושיות. נושא זה חשוב להבנת אלרגיות שכן כאן מערכת העיכול לא הצליחה לפרק את החומר החיצוני עד הסוף.

לרוב כאשר מתבוננים על מחלה מביטים על חוסר האיזון בין המערכת העיצבית-חושית למטאבולית-תנועתית ואז מנסים לאזן את הפעילות באיבר שאינו עובד באופן אופטימלי

עודף פעילות מטאבולית עלולה להוביל למצבי דלקת (ילדים גדלים בקצב מהיר מאד בשנה הראשונה לחייהם וגם בשנים הבאות, כידוע הרבה ממחלות הילדים הם מחלות חום/דלקתיות).


על פי גישה זו, העדר מחלת חום אחת לשנה-שנתיים עלול להעיד על "פלישת" המערכת העיצבית-חושית אל המערכת המטאבולית-תנועתית ולכן הגוף עלול "לייצר" תהליכים טרשתיים מכאן שאחת ההמלצות הראשיות , תהיה, פעילות גופנית שמעלה חום כפי שכבר נאמר לעיל.



המערכת הריתמית – נשימה וסירקולציה

מערכת זו מקשרת בין הקוטב העליון לקוטב התחתון , יש בה אלמנט מתווך בין העולם הפנימי לחיצוני ואחד מתפקידיה החשובים הוא שמירה על המקצב, האלמנט הדומיננטי בה הוא "רגישה".

כאן נמצא את הצלעות המהוות "כלוב" אלא שזה יכול לנוע.

הלב והריאות מרבים בתנועה כאשר ללב יש קשר משמעותי יותר למערכת המטאבולית-תנועתית ולריאות קשר חזק יותר למערכת העיצבית-חושית

לפי מחשבה זו תכלית הלב אינו משאבת דם, אלא האיבר שחש את פעימות הדם ועל פיהן הוא פועל (כזכור סטרלינג הראה שהלב מתאים עצמו לכל כמות של דם שיש לו) עיקר פעילות הלב לאזן בין הדם שמגיע מהראש (דם מחומצן-קשור לתהליכים הכרתיים ונמצא בשמאל הלב) לדם שמגיע מהמערכת המטאבולית (דם ורידי, מייצג תהליכים תת-הכרתיים, נמצא בחלקו הימני).

הריאות מכילות אוויר אך הן איבר עם קולציה אדמיתית יותר,

ביטויה של המערכת הריתמית הוא- בריאות- זוהי מערכת שלא נוטה לחלות, לדוגמה מחלות קרדיו-ואסקולריות רבות נובעות מ"פעולת ראש" מוגזמת/בעודף שגרמה לתנועה מוגבלת ובמהלך התהליך מייצרת תהליכים סקלרוטיים ואלה מתבטאים בין היתר בלב, למשל.


אם כן, אחד מהאתגרים הראשונים העומדים בפניי המטופל הוא איזון המערכת הריתמית שכן זו עשויה להשפיע על איזון הקטבים האחרים.


זוהי החלוקה לשלושת המערכות/קטבים , עם זאת ניתן למצוא כל אחד מהקטבים הללו בכל איבר- אך זה למאמר אחר.

כדי להגשים מחשבה זו עוד ולשרת את האדם בטיפול היומיומי אתייחס למרך המשולש המקביל בצמח:

שורשים – חסרי צבע, תנועתם אינה מורגשת לרוב ואלה מקבילים למערכת העיצבית חושית של האדם.

פרחים/אברי רבייה, פירות – בחלק העליון, בעלי צבע, נמצאים בתהליכי שינוי מתמיד מקבילים למערכת המטאבולית-תנועתית

עלים וקנה/גבעול/ענף – מרכז הצמח חלקם בעלי תנועה וחלקם תנועה מינימלית , אחראיים לתהליכי נשימה מקבילים למערכת הריתמית.


אם כן, לשורשים השפעה טובה על הראש, לעלים על המערכת הריתמית ולפירות על המערכת המטאבולית.

ישנם צמחים שהשורש מרובה על שאר הצמח, יש כאלה שהפרחים והפירות דומיננטיים וישנם שרכים שם העלווה היא דומיננטית – זוהי דרך התבוננות נוספת בבחירת צמח המרפא שלך,

לסיום נקודה למחשבה- סלק הידוע כשורש בעל איכויות רבות ויש המציינים אותו כמזון-על, מה מקומו במערך המשולש וכיצד היית משתמש/ת בו לפי הבנה זו ?


כהן שמעון,

נטורופת, הומיאופת, רפואה אנטרופוסופית

15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול