צמחי מרפא לספורטאים ולטיפול בפגיעות ספורט
במאמר זו אסקור את אפשרויות הטיפול והתמיכה של רפואת הצמחים הקלינית בספורטאי, אולם בטרם נעסוק בצמחי המרפא גופם, נתמקד ראשית בסוגים שונים של פעילות ספורטיבית ושל ספורטאים. במסגרת המצומצמת של מאמר זה, אתייחס לשני סוגי פעילות בסיסיים:
במאמר זו אסקור את אפשרויות הטיפול והתמיכה של רפואת הצמחים הקלינית בספורטאי, אולם בטרם נעסוק בצמחי המרפא גופם, נתמקד ראשית בסוגים שונים של פעילות ספורטיבית ושל ספורטאים. במסגרת המצומצמת של מאמר זה, אתייחס לשני סוגי פעילות בסיסיים:
א. פעילות אירובית
זוהי פעילות גופנית הכוללת מאמץ גופני תת-מרבי, המפעיל קבוצות שרירים גדולות לזמן ממושך. פעילות אירובית מעלה את צריכת החמצן בגוף ומגבירה את קצב הלב, המספק את החמצן הדרוש לשרירים. לדוגמה: ריצה, שחייה, רכיבת אופניים.
ב. פעילות אנאירובית
זוהי פעילות לטווח קצר ובעוצמה גבוהה, המנצלת אנרגיה השמורה בשריר בצורה של גליקולן לביצוע הפעולה, ללא צריכת חמצן. פעילות אנאירובית תורמת לחיזוק מסת השריר ומשפרת את מהירות התגובה שלו. בנוסף היא משפרת את צפיפות העצם. דוגמה מתבקשת: הרמת משקולות.
בנוסף להגדרת סוג הפעילות, יש לאפיין את האדם העוסק בספורט וזאת על פי קריטריונים מקובלים:
בראש הפירמידה נמצאים כמובן הספורטאים המקצוענים, אותם אנשים אשר עיסוקם העיקרי הינו פעילות גופנית דוגמת שחקני כדור, אתלטים, העוסקים במקצועות המגע (ג'ודו,איגרוף), טריאתלטים, מתעמלי קרקע, שחיינים,רקדנים ועוד.
למרות העובדה שאנשים העוסקים בספורט מקצועני חשופים יותר לפציעות, עדיין אורח חיים נכון הכולל מנוחה, תזונה נכונה ושימוש מושכל בתוספי תזונה וצמחי מרפא בהחלט עשוי למנוע חלק גדול מהפציעות.
לצידם, נמצאים הספורטאים החובבניים. אלה הם אנשים העוסקים בפעילות ספורטיבית בין 4-6 פעמים בשבוע. רכיבת אופניים, טריאתלון, אומנויות לחימה שונות והרמת משקולות(חדרי-כושר), הפכו בשנים האחרונות לענפי ספורט פופולאריים ביותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת.דווקא אנשים אלה, בשל אורח חיים אינטנסיבי במיוחד הכולל עבודה וניהול חיים מלאים מעבר לפעילות הגופנית, חשופים לפציעות אף יותר מהספורטאי המקצועני שכן אין ביכולתם לאפשר לגוף את זמן המנוחה לו הוא זקוק, ולעיתים קרובות אף התמיכה התזונתית אצלם לוקה בחסר.
אצל אנשים העוסקים בפעילות גופנית כ- 3 פעמים בשבוע, פעילות גופנית מאוזנת הנמשכת כשעה, אחוז הפציעות שואף לאפס והיא נחשבת למאוזנת ביותר.
לבסוף, אנו מוצאים את האנשים העוסקים בפעילות שאינה סדירה, בין 0-2 פעמים בשבוע. זהו המקור לחלק מפציעות הספורט המסוכנות ביותר. משחק הכדורגל של סוף השבוע, או חופשת הסקי השנתית עלולים להסתיים בפציעות קשות ביותר.
טיפול תומך ומונע
כפי שכבר נאמר בראשית הדברים, בקבוצות הראשונות של העוסקים בספורט אשר הזכרנו נמצא המתרגל תחת עומס פיזי רב. עם זאת, אין להתעלם מהעומס המנטלי אליו הוא חשוף. ידוע כיום, שחלק גדול מפגיעות הספורט קשורות באופן הדוק לעומס יתר ולשחיקה מנטאלית.
כתגובה למצבי דחק (פיזי ומנטאלי), הגוף מייצר הורמוני דחק מבלוטת יותרת הכליה. אלו הם הגלוקוקורטיקואידים (קורטיזול), והמינרלוקורטיקואידים (אלדוסטרון). מצבי דחק ממושכים שוחקים את יותרת הכליה ואת יכולת ההסתגלות וההתמודדות של הגוף, דבר החושף את גופו של הספורטאי לפציעות שונות ואף עלול להחליש את תפקוד המערכת החיסונית. הצמחים העיקריים אשר תומכים בפעילות יותרת הכליה מוגדרים כאדפטוגנים, היינו, משפרים את יכולת האדפטציה של האורגניזם האנושי, או בעברית – משפרים עמידות ויכולת הסתגלות. הצמחים בקטגוריה זו משפרים את מה שמוגדר כתגובה אדרנלית למצבי דחק (stress) מתמשכים, אשר גורמים להתשה של בלוטה זו. שחיקה זו של יותרת הכליה גורמת בהדרגה לירידה בתנגודת הטבעית של הגוף, ובעקבותיה להופעת ליקויים כרוניים, המאופיינים במקרים רבים בתהליכים דלקתיים כרוניים וברגישות מוגברת להשפעתם של גורמים מזהמים פתוגניים. צמחים אדפטוגניים משפרים גם את היכולת הפיזית והמנטלית, אם כי להשפעה זו מתייחסים בדרך כלל כהשפעה מאתנת (tonic). המשותף מבחינה כימית לצמחים האדפטוגנים מתגלם בתרכובות פיטו-כימיות הנקראות ספונינים טריטרפנואידיים. לתרכובות אלו מבנה מולקולרי דומה מאוד למבנה של הורמוני יותרת הכליה, ויש להם השפעה מורכבת על בלוטה זו, אותה ניתן להגדיר כהשפעה תומכת ומאזנת. הצמחים בקבוצה זו משמשים לטיפול במחלות רעלניות דלקתיות כרוניות, כנוגדי דלקת, כמו גם לשיפור העמידות והיכולת האתלטית.
כבר בשנות השבעים המוקדמות, נערכו מחקרים רבים אודות הפעילות האדפטוגנית של צמחים שונים ובראשם הג'ינסנג הסיבירי (Eleutherococcus senticosus) והג'ינסנג הקוריאני (Panax ginseng). חלק מהניסויים נעשו על ספורטאים אולימפיים והוכיחו מעל לכל ספק, שהצמחים האדפטוגנים שיפרו את יכולת העמידות/התמדה, קיצרו את זמן ההתאוששות, הגבירו את ניצולת החמצן ושיפרו את הישגי הספורטאים.בענפי ספורט קשים במיוחד, דוגמת "איש הברזל" (הכולל כ-4.5 ק"מ שחייה, 120 ק"מ רכיבת אופניים ו"לקינוח" ריצת מרתון של 40 ק"מ), ותחרויות אופניים ארוכות דוגמת ה"טור דה פראנס", מנסים הספורטאים להעלות את כמות תאי הדם האדומים בגופם, וע"י כך את ניצולת החמצן. ניתן להשיג מטרה זו באופן חוקי בעזרת צמחים אדפטוגניים, ובאופן שאינו חוקי ע"י עירויים של מנות דם, אשר לעתים נלקחו מגופו של הספורטאי מספר חודשים קודם לכן.
לסיכום
ניתן להבין שקבוצת האדפטוגנים הינה קבוצת הצמחים העיקרית המשמשת לתחזוקת גופו של הספורטאי ולמניעת פציעות. נציין כאן מספר צמחים אדפטוגנים רלוונטיים:
ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng)
ג'ינסנג סיבירי (senticosus Eleutherococcus)
ויתניה משכרת (Withania somnifera)
רודיולה (Rhodiola rosea)
קודונופסיס (Codonopsis pilosula)
גודוצ'י (Tinospora cordifolia)
רפונטיקום (Rhaponticum carthemoides)
כמובן שהתאמת האדפטוגנים הינה אינדיבידואלית, ומשתנה בהתאם לצרכים.
העדינים שבהם, ויתניה למשל, יכולים לשמש את הספורטאי על בסיס קבוע בשימוש יומיומי, ואילו הפעילים יותר, דוגמת ג'ינסנג קוריאני, לפרקי זמן קצרים וממוקדים.
טיפול צמחי בפציעות ספורט
פציעות הספורט הן חלק בלתי נפרד מהעיסוק בפעילות ספורטיבית. למעשה, כמעט ולא קיים אדם העוסק בספורט באופן מקצועי או חובבני לאורך תקופה ארוכה יחסית, שלא סבל מפציעת ספורט זו או אחרת.
קיימים שני סוגים עיקריים של פציעות ספורט:
* פציעות טראומטיות (traumatic injury) דוגמת נקעים, פריקת כתף, קרע של רצועה צולבת בברך, פציעות גב וכד'.
* פציעות הקשורות לשחיקה/שימוש יתר (overuse injury). פציעות אלה נוצרות עקב מאמץ מחזורי, בתדירות קבועה או משתנה ולפרקי זמן ממושכים. פציעה מסוג זה מתרחשת עקב ירידה ביכולת הגוף להתמודד עם המאמץ. דוגמאות: שברי מאמץ, שחיקת סחוסים, דלקות בגידים ודלקות בלוחות הגידול של העצמות.
לדעתי, צמחי מרפא או תכשירים רפואיים (בעיקר תכשירים נוגדי כאב ודלקת), מספקים מענה חלקי וסימפטומטי, ולכן, בעיקר בפציעות כרוניות, יש לשלב שיטות טיפול שונות דוגמת פיזיותרפיה (מומלץ אצל מומחים לפציעות ספורט), דיקור סיני, שיטת פלדנקרייז ועוד.
צמחי-מרפא לשימוש מקומי
צמחים רבים יכולים לטפל בכאב, בתהליכים דלקתיים, בשטפי דם, בטראומות ובחבלות.להלן מספר דוגמאות:
ארניקה (Arnica Montana)
מקובל להשתמש בארניקה בקרם, בג'ל או בקומפרסים מקומיים, לטיפול בחבלות, בשטפי-דם ובנקעים. מומלץ להשתמש קרוב ככל שניתן לזמן הפגיעה במקביל לשימוש מקומי בקרח. יש להימנע משימוש חיצוני בצמח על רקמה רירית או על רקמה פצועה (חתכים).
מחקרים הראו כי למרכיבים ססקוויטרפנים לקטוניים שבצמח פעילות נוגדת דלקת, המתחוללת באמצעות מנגנונים אימונולוגיים. אחד הפעילים שבחומרים אלו הוא הלנלין.1
במחקר קליני פתוח, שנערך במשך 6 שבועות בהשתתפות 79 חולי דלקת מפרקים ניוונית (OA) של הברך, נבדקה השפעת יישום חיצוני של ג'ל ארניקה במקרים שדורגו כקלים עד בינוניים בחומרתם. התכשיר הוכח כבטוח לשימוש, יעיל ובעל מעט תופעות לוואי. 87% מבין משתתפי הניסוי דירגו את התכשיר כ'טוב' או 'די טוב'. דוּוחו 5 תופעות מקומיות, כולל מקרה בודד של תגובה אלרגית לחומר. 2
ערער (Jniperus communis)
מקובל להשתמש בערער בעיקר בפורמט של קרם לטיפול בדלקות באזורים שונים של הגוף. נחשב ספציפי לטיפול בברכיים, בעיקר לשחיקת סחוסים, הגורמים לכאב ודלקת.
מחקר מעבדתי מ-1995 מצביע על השפעה נוגדת דלקת של הצמח, אשר גרם לעיכוב ייצור פרוסטגלנדינים וגורם משפעל טסיות.3
מחקר נוסף הדגים בעכברים, כי שימוש בתכשיר המכיל 5% שמן ערער גרם לירידה ברמות סמנים דלקתיים דוגמת PGE2, 6-keto-PGF1alpha, TXB2, להעלאת רמות TNF-alpha ולירידה ברמות המתווכים interleukin-6/10 .4
פלפלת (Capsicum minimum)
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות גבוהה והוא משמש בעיקר לטיפול חיצוני בדלקות ובכאבים של מערכת השלד. הצמח נחשב למחמם, מאלחש ומשפר זרימת דם היקפית. השימוש בצמח הוא חיצוני, בפורמט של משחות, שמן וקומפרסים. מתאים במיוחד למריחה על אזורים כואבים ומודלקים לפני פעילות, במטרה לחמם את המקום הכואב.
ניסוי קליני גרמני (2001) אקראי וכפול סמיות, בדק את ההשפעה של פלסטר המכיל את הצמח על 154 בני אדם שסבלו מכאבים לא ספציפיים בגב, במשך 3 שבועות ובהשוואה לפלסבו. רק מטופלים אשר הציגו שיפור של 30% או יותר במדדים שונים של כאב, הוגדרו כמגיבים לטיפול. נמצא כי בקבוצת המחקר 60.8% מהמטופלים הגיבו לטיפול, בהשוואה ל-42.1% בלבד בקבוצת הביקורת. תופעות לוואי, בעיקר קלות ולא מזיקות, דוּוחו ב-15 מהמטופלים בצמח, לעומת 9 בקבוצת הביקורת.5
פיגם ריחני (Ruta graveolans)
מקובל להשתמש בשמן המופק מעלי פיגם לטיפול בדלקות מפרקים ובכאבי שרירים.
במחקר מעבדה הודי (2006) נצפתה פעילות נוגדת דלקת של תמצית הצמח בתנאי מעבדה. התמצית בלמה ייצור NO בעקבות חשיפת תאים מאקרופאגים של עכברים לליפופוליסכרידים, הגורמים לתגובה דלקתית על ידי המרצת הייצור של NO. נמצא כי התמצית גרמה לעיכוב בביטוי הגן iNOS בתאים המאקרופאגים ולירידה בביטוי הגן COX-2. בתהליך התגובה הדלקתית מובילות רמות ביטוי גבוהות של iNOS ו- COX-2 לייצור מתווכים פרו-דלקתיים, בעיקר NO ופרוסטגלנדינים, בהתאמה. עיכוב שני מתווכי דלקת אלו על ידי תמצית פיגם מסביר את מנגנון הפעולה של הצמח כנוגד דלקת. 6
הערה: ראוי לציין ששימוש פנימי בפיגם במינון גבוה עלול להיות רעיל.
סינפיטון - קומפרי (Symphytum off.)
צמח הקומפרי נמצא בשימוש רפואי זה מאות בשנים. הוא זכה לפופולריות מחודשת לאחר שנמצא כי שורשיו ועליו מכילים כמות גבוהה של החומר allantoin, המעודד התחדשות רקמות ומזרז ריפוי כיבים. בנוסף נחשב הצמח לנוגד דלקת. בשימוש חיצוני (קרם/ג'ל/קומפרס) ופנימי, הצמח מטפל בנקעים ומזרז ריפוי שברים. לקיחה פנימית במינון גבוה ובשימוש ממושך, עלולה לפגוע בכבד בשל האלקלואידים הפירוזליזידיניים אשר הצמח מכיל.
ניסוי קליני גרמני (2007) אקראי וכפול סמיות, בדק את ההשפעה של משחה המבוססת על תמצית של שורשי הצמח על 220 חולי דלקת מפרקים ניוונית (OA) של הברך. הטיפול נמשך 3 שבועות וניתן 3 פעמים ביום. התוצאות הראו יעילות משמעותית של המשחה בהשוואה לפלסבו: מצב המטופלים השתפר בכל המדדים שנבדקו, והפער בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת גדל ביחס ישר לזמן שחלף מתחילת הניסוי. משחת קומפרי הפחיתה כאב, שיפרה את תנועת הברך ושיפרה את איכות חיי המטופלים.7
בניסוי קודם של קבוצת המחקר הגרמנית (2005), שהיה אקראי ונערך בתנאי סימיון (single blind), נבדקה ההשפעה של משחה המבוססת על תמצית משורשי קומפרי, בהשוואה לג'ל שהכיל תרופה סינתטית בשם diclofenac diethylamine salt, בטיפול בנקע חד-צדדי בקרסול. הניסוי כלל 164 משתתפים והטיפול נמשך 7 ימים וניתן 4 פעמים ביום. המדדים שנבדקו היו כאב בתגובה ללחץ מקומי, נפיחות המפרק, כאב במנוחה ובתנועה, תנועתיות המפרק הפגוע, מידת השימוש במשככי כאבים וכן הערכה כללית של המטופלים ושל הרופאים לגבי יעילות וסבילות הטיפול. המסקנות לאחר שקלול כל המדדים שנבדקו הן, כי לא רק שהטיפול הצמחי לא נפל מהטיפול התרופתי, אלא שככל הנראה הוא היה אף יעיל יותר.8
ניסוי קליני שנערך בצ'כיה (2005) מצא, כי קרם שהכיל 10% תמצית מימית-אלכוהולית של עלים מהצמח, הייתה יעילה בטיפול בכאבי גב תחתון ועליון. הניסוי כלל 215 משתתפים בתנאי סימיון כפול, אשר חולקו באופן אקראי לקבוצות. קבוצת הביקורת קיבלה קרם דומה בריכוז של 1% בלבד. מסקנות המחקר מבוססות על תוצאות על פי מדדים מקובלים שונים של כאב במנוחה ובתנועה, וכן על שיפור בתפקוד. 9
ניסויים מצביעים על פעילותו נוגדת-הדלקת של הצמח, אשר הודגמה הן בתנאי מעבדה והן בגוף החי. פעילות זו מיוחסת בחלקה לחומצה הרוזמרינית שהצמח מכיל.10
צמחי מרפא לשימוש פנימי:
החשש הגדול ביותר של ספורטאי, בעיקר מקצועני, הוא מפני פציעה קשה אשר "תשבית" אותו לפרק זמן ממושך. עבור ספורטאי מקצועני, פציעה עלולה לפגוע בפרנסה, בעוד שאצל ספורטאי חובב ה"התמכרות" והחשש ממנוחה ארוכה משמעותיים יותר. יש אפילו המגדירים את הספורטאים כהיפוכנדרים החוששים לחלות או להיפצע, ומוכנים להשקיע משאבים רבים בטיפול ובמניעה.
כפי שכבר צוין, כל ספורטאי המתאמן מספר שנים באינטנסיביות "סוחב" מספר פציעות כרוניות באזורים שונים בגוף. מגוון של צמחי מרפא יכולים לטפל בפציעות ספורט שונות. ניתן לצרוך אותם במינונים נמוכים למניעה, ובמינונים גבוהים יותר לטיפול. ניגש כעת לסקירה של חלק מצמחים אלו, מנגנוני פעולתם ואופן נטילתם.
לבונה (Boswellia spp)
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הלבונה לצמח עדין בעל השפעה מוכחת בטיפול ארוך טווח בדלקות כרוניות בגוף, ובעיקר בדלקות מפרקים. מעבר לכך, הצמח נחשב למשכך כאבים ומעודד התחדשות רקמות.
ניסוי קליני שנערך בהודו (2003) וכלל 30 מטופלים, בדק את ההשפעה, הבטיחות והסבילות של תמצית משרף לבונה על חולים בדלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis) של הברך. במשך חודשיים קיבלו מחצית מהמטופלים את התמצית ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. לאחר מכן הקבוצות התחלפו וקיבלו את הטיפול ההפוך למשך 8 שבועות נוספים. כל המטופלים שקיבלו את התמצית דיווחו על הפחתה בכאבים בברך, עלייה ביכולת הכיפוף של הברך ויכולת לבצע הליכה למרחק גדול יותר. כמו כן דוּוחה ירידה בתדירות ההתנפחויות במפרק הברך. ממצאים אלו היו בעלי משמעות סטטיסטית מבחינה קלינית. בבחינה רדיולוגית לא נמצאו הבדלים בין המטופלים. הסבילות לתמצית הייתה טובה, פרט להפרעות מינוריות במערכת העיכול.11
הרפגופיטום (Harpagophytum procumbens)
ברפואת הצמחים המודרנית משמש הצמח כמשכך כאבים ונוגד דלקת.
בינואר 2007 התפרסמה עבודה קנדית - סקירה שיטתית של ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרי פלסבו, שבדקו השפעה של מוצרים מהרפואה המשלימה בטיפול בכאבי גב תחתון. מהסקירה עולה כי בשני ניסויים קליניים איכותיים שהשתמשו בהרפגופיטום, נמצאה הוכחה משמעותית לגבי יכולת הצמח להקל כאבים לטווח קצר, כאשר הצריכה היומית של המרכיב הפעיל harpagoside הייתה 50 או 100 מ"ג. 12
הניסויים הקליניים נערכו בעקבות ממצאים ממחקרים קודמים. באחד המחקרים דוּוח כי תמציות אלכוהוליות של הצמח הראו פעילות נוגדת דלקת בגוף החי. 13
עוד נמצא, כי הצמח משכך כאבים בעוצמה שווה לזו של Phenylbutazone (תרופה ממשפחת נוגדי הדלקת הלא סטרואידיים, משמשת להקלת כאבים), והודגמה פעילות נוגדת דלקת. 14
זנטוקסילום (Zanthoxylum spp)
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח כנוגד דלקת ומשפר זרימת דם היקפית. משתמשים בו לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית (OA), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), כאבי מפרקים/שרירים, ליקויים באספקת דם היקפית, מחלות דלקתיות של רקמת חיבור, שיגרון (ריאומטיזם). מין הצמח הגדל במערב אפריקה, Z. zanthoxyloides, מכיל את החומר fagarmide, שהוכח במעבדה כמעכב פרוסטגלנדינים (חומרים מבשרי דלקת) חזק למדי. 15
פעילות נוגדת דלקת ומשככת כאב הודגמה בתמציות אתנוליות של עלים ושל קליפת הגזע של המין Z. riedelianum.
בהתחשב במחקרים אחרים שדיווחו על פעילות נוגדת דלקת ומשככת כאב, שיוּחסה לליגננים בצמח וללופאול כנוגד דלקת, משערים כי עיכוב ציקלואוקסיגנאז ומטבוליטים שלו הם העומדים בבסיס המנגנון של פעילות זו.16
במחקר אחר נמצא כי benzophenanthridine alkaloids שבודדו מהמין nitidum Z., הראו גם הם פעילות נוגדת דלקת ומשככת כאב, ברמות שהשתוו לזו של הסטרואיד הידרוקורטיזון.17
קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa)
הצמח מוכר בעיקר בשל יכולתו לתמוך ולטפל בתסמיני גיל המעבר באישה, אולם ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לנוגד דלקת ומשכך כאב יעיל למדי, בעיקר לפציעות באזור האגן, הגב התחתון והברכיים. השימוש בצמח הוא לפרקי זמן קצרים, ויש להביא בחשבון תופעות לוואי כגון כאבי ראש עורפיים וחולשה עקב ירידה בלחץ הדם.
למרות שמומלץ להתאים למטופל צמחים באופן אינדיבידואלי, אדגים כאן שתי פורמולות לשימוש פנימי:
לטיפול ומניעת כאב ודלקת:
Ext. Boswellia (65%) - 150 mg
Ext. Harpagophytum (5:1) - 100 mg
Ext. Zanthoxylum (5:1) - 50 mg
Ext. Glycyrrhiza (10:1) - 50 mg
למניעה/תחזוקה: 1 כמוסה 2-3 פעמים ביום.
לטיפול: 2-3 כמוסות 3 פעמים ביום.
לטיפול בכאב חריף ודלקת באזור האגן, הגב התחתון או הברכיים:
Tinc.Cimicifuga (1:3) - 40%
Tinc.Zanthoxylum (1:3) - 40%
Ext.Glycyrrhiza (1:1) 20%
5-10 מ"ל 3 עד 5 פעמים ביום.
אימון נעים!
---------------- ---------------
יניב מורסיאנו
נטורופת והרבליסט קליני
---------------- --------------
מקורות
1. Hall IH et al. Anti-inflammatory activity of sesquiterpene lactones and related compounds. J Pharm Sci 1979 68(5):537-542 2. Knuesel O et al., "Arnica montana gel in osteoarthritis of the knee: an open, multicenter clinical trial.", Adv Ther. 2002 Sep-Oct;19(5):209-18.
3. Tunón H et al., "Evaluation of anti-inflammatory activity of some Swedish medicinal plants. Inhibition of prostaglandin biosynthesis and PAF-induced exocytosis.", J Ethnopharmacol. 1995 Oct;48(2):61-76.
4. Chavali SR et al., "Increased production of TNF-alpha and decreased levels of dienoic eicosanoids, IL-6 and IL-10 in mice fed menhaden oil and juniper oil diets in response to an intraperitoneal lethal dose of LPS.", Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 1998 Aug;59(2):89-93.
5. Keitel W et al., "Capsicum pain plaster in chronic non-specific low back pain.", Arzneimittelforschung. 2001 Nov;51(11):896-903.
6. Raghav SK et al., "Anti-inflammatory effect of Ruta graveolens L. in murine macrophage cells.", J Ethnopharmacol. 2006 Mar 8;104(1-2):234-9.
7. Grube B et al., "Efficacy of a comfrey root (Symphyti offic. radix) extract ointment in the treatment of patients with painful osteoarthritis of the knee: results of a double-blind, randomised, bicenter, placebo-controlled trial.", Phytomedicine. 2007 Jan;14(1):2-10.
8. Predel HG et al., "Efficacy of a comfrey root extract ointment in comparison to a diclofenac gel in the treatment of ankle distortions: results of an observer-blind, randomized, multicenter study.", Phytomedicine. 2005 Nov;12(10):707-14.
9. Kucera M et al., "Topical symphytum herb concentrate cream against myalgia: a randomized controlled double-blind clinical study.", Adv Ther. 2005 Nov-Dec;22(6):681-92.
10. Gracza L et al., "Biochemical-pharmacologic studies of medicinal plants. 1. Isolation of rosmarinic acid from Symphytum officinale L. and its anti-inflammatory activity in an in vitro model", Arch Pharm (Weinheim). 1985 Dec;318(12):1090-5.
11. Kimmatkar N et al., "Efficacy and tolerability of Boswellia serrata extract in treatment of osteoarthritis of knee--a randomized double blind placebo controlled trial.", Phytomedicine. 2003 Jan;10(1):3-7.
12. Gagnier JJ et al., "Herbal medicine for low back pain: a Cochrane review.", Spine. 2007 Jan 1;32(1):82-92.
13. Erdös A et al., "Contribution to the pharmacology and toxicology of different extracts as well as the harpagosid from Harpagophytum procumbens DC", Planta Med. 1978 Aug;34(1):97-108.
14. Eichler O & Koch C., "Antiphlogistic, analgesic and spasmolytic effect of harpagoside, a glycoside from the root of Harpagophytum procumbens DC", Arzneimittelforschung. 1970 Jan;20(1):107-9.
15. Oliver B. (1986) in "Medicinal Plants of Tropical West Africa" Pub. Cambridge Univ. Press.U.K
16. Lima LM et al., "Anti-inflammatory and analgesic activities of the ethanolic extracts from Zanthoxylum riedelianum (Rutaceae) leaves and stem bark.", J Pharm Pharmacol. 2007 Aug;59(8):1151-8.
17. Hu J, et al. Chem Biodivers. 2006 Sep;3(9):990-5.
יניב מורסיאנו RH(AHG), Cl.H., N.D