מקום התנועה בחשיבה הנטורופתית
בשיעור הראשון בפילוסופיה נטורופתית, אני מציג שאלה קבועה: מהו המאפיין המבחין הראשי בין הרפואה הטבעית והרפואה התרופתית? המענה לשאלה זו הוא 'פילוסופיה'. מערכת כללי חשיבה מסודרים, שמבססת את הכלי מול המציאות. קורס זה חוזר במתכונת שונה לפחות פעמיים במהלך לימודי הנטורופתיה ולעניות דעתי אין זה מספיק... מן הראוי להמשיך ולדון בפילוסופיה ולהעמיק ולהכיר אותה גם אחרי סיום הלימודים, כדי לא נשכח וגם כדי שנתקדם הלאה במומחיותנו.
מטרת מאמר זה היא להזכיר את שאולי שכחנו, להעשיר ולגרות הלאה לחשיבה פילוסופית יצירתית.
נושא הגיליון: תנועה ובריאות. מה אומרת על זה הפיסולופיה הנטורופתית? ובכן, אם נחזור להנרי לינדלאהר, הרי שהוא (ובעצם, כל המקורות הקלאסיים הנטורופתיים) כבר אמר על כך משהו מאוד חשוב: ארבעה תנאים הכרחיים לבריאותו של כל תא בגוף (ובעצם גם לכל רקמה, איבר, מערכת, גוף ואפילו חברה) –
1. הזנה
2. פינוי פסולת
3. ויטאליות (קרי חיוניות)
4. תנועתיות
את מרכיב ההזנה נדיר שנטורופתים שוכחים... גם העיסוק בשיפור הפינוי של רעלים הוא מרכיב משמעותי ביום יום. עניין הוויטאליות נמצא בתודעה אך יש לי הרגשה שעוד נחזור אליו בגיליון אחר...
כשזה מגיע לתנועה, כאן כבר יש מקום לחידוד ולשיפור. לא בכדי עלה לדיון הצורך בהרחבת נושא ההנחיה לספורט בלימודי הנטורופתיה.
חשוב שנחלק את הדיון בנושא למספר מרכיבים:
א. תנועה – ספורט, תנועה אנרגטית, תנועה מתוך מודעות.
ב. תנועה – בהיבטים פנימיים (פריסטלטיקה של המעיים, זרימת דם, הולכה עצבית, התמיינות תאים וכו').
ג. תנועה - במימדים לא פיסיים (רגשות, מחשבות, הרגלים וכו').
ספורט ותנועה מבחינה פילוסופית
בעצם, מימד זה הוא המימד הפיסיולוגי בעיקרו. מבחינה זו ניאלץ לחזור לשיעורי הפיסיולוגיה J...
לתנועת הגוף יש מספר השפעות חשובות על תִפקודו:
1. הזרמת הדם.
2. הנעת הלימפה: להזכירכם, אין למערכת הלימפה אמצעי הנעה פרט לפעילות השרירים.
3. שימון המפרקים.
4. שימור צפיפות העצם (איזון המערכת הורסת העצם עם מערכת הבונה עצם).
5. שבירת הסטגנציה הפיסית שבחיים המודרניים, קרי: "אנטי-בטאטא"...
לתנועה האנרגטית יש תפקידים נוספים. דוגמה מוכרת לסוג זה של תנועה – טאי צ'י. בתנועה מסוג זה משולבים מספר שיעורים חשובים. השיעור של התנועה ללא מאמץ – הפעלת הגוף במידת הכוח הדרושה ולא יותר. שיעור נוסף הוא היחס בין התנועה החיצונית לפנימית: ככל שיש יותר תנועה חיצונית, יש פחות תנועה (אנרגטית) פנימית. ככל שיש פחות תנועה חיצונית, יש יותר תנועה פנימית. שיעור אחר – הנעת האנרגיה הפנימית מתוך תנועה חיצונית. לכל תנועה של הגוף יש "הד" אנרגטי בתוך הגוף וסביבו. ככל שנלמד להיעזר בעובדה זו כך נשכיל לאזן את תנועת האנרגיה הפנימית של גופנו על ידי תנועה רכה וזורמת חיצונית.
לתנועה האנרגטית יש גם גרסה יותר עוצמתית – אומנויות הלחימה המזרחיות העתיקות. יש בהן שיעור בעוצמה מרתק, הדורש התמסרות רבה הרבה יותר משיעורי טאי צ'י בסיסיים. מצד שני, נתקלתי באמירה מרתקת מפי מורה ותיק - אצלו מגיעים לטאי צ'י רק אחרי שנים של תרגול ולימוד של אמנויות לחימה. "רק אז התלמיד מוכן...".
תנועה מתוך מודעות (יוגה, אלכסנדר, פלדנקרייז וכו') הינה סוג אחר של "ספורט". אין בה, בד"כ את המרכיב האירובי או האנרגטי אך יש בה מרכיבים חשובים אחרים: עבודה עם הגוף תוך הקשבה עמוקה לצרכיו, לימוד שימוש מושכל בגוף, תיקון הרגלי יציבה לכלל אך במיוחד ובפרט אצל מי שנחבל או גופו השתנה ויש צורך ללמוד לאזן מחדש את היציבה והשימוש בגוף.
מעבר למרכיב הלימודי-יציבתי, יש בתנועה זו הזדמנות להתחבר מחדש לשפע האנרגטי שסביבנו. לאוויר (תרגילי נשימה – התנועה הראשונית), לאיברים הפנימיים והמפגש ביניהם וכן בינם לבין העולם ולעולם שלם של מודעות מתרחבת.
ההיבט הפנימי
בהיבט הפנימי יותר, יש לתנועה חשיבות קריטית. חוסר תנועה או תנועת יתר בכל אחת מהמערכות, פירושו חולי. במערכת העיכול (עצירות / שלשול), במערכת הנשימה (היפר-ונטילציה / הפסקות נשימה), במערכת הדם (סירקולציית יתר – היפר-פרפוזיה / ירידה בזרימת הדם), בלב (טכיקרדיה / ברדיקרדיה) וכו'. מעניין לציין (אם לא שמתם לב) את מערכת הנשימה: נשימה איטית לא נחשבת בעייתית, להיפך. עצירוֹת נשימה הן הקוטב האיטי.
העובדה שיש לנטורופתיה יכולת להשפיע במישרין על התנועה הפנימית, היא בעלת משקל רב בעוצמת הטיפול הנטורופתי. לדוגמה: בעזרת הידרותרפיה ניתן להשפיע באופן מדויק על תנועת הדם - גם להאט זרימת דם במצבים של תנועה עודפת (כדוגמת דימום) וגם להאיץ זרימת דם במצבים של תנועה איטית (כדוגמת סינדרום רנו).
את ההיבט השלישי אני חושד שאני מעלה מן האוב...
תנועה במימדים לא-פיסיים
חשיבותה של תנועה במחשבה לא פחותה מכל היבט אחר שסקרתי. חשיבה מקובעת יוצרת צרוּת אופקים, תקיעוּת מחשבתית ומתח עד אין סוף. יצירתיות מחשבתית בד"כ פירושו תנועה. מכאן, שללא תנועה אין יצירתיות. גם אצלנו, המטפלים, חשוב שתהיה תנועה מחשבתית מתמדת – אסור שנתקבע על קו מחשבתי אחד – תמיד יש יוצאי דופן לכל תיאוריה ורק מתוך זרימה חופשית נוכל לזהות את החריג. (למשל, את האחד ששבועות (קרי: חג הגבינות) טוב לבריאותו J).
לא פחות חשובה - תנועת הרגשות. רגשות זורמים = רגשות בריאים. גם אם מדובר ברגש קשה כמו כעס, תסכול ואף שנאה – יש להם מקום בבריאותנו אם רק לא ייתקעו אצלנו בתודעה. ביטוי חופשי וזורם של רגשות מהווה ציר מרכזי במיומנות הרגשית (מה שקרוי בימינו 'אינטיליגנציה רגשית').
הֵרגלים הם ביטוי חשוב לחוסר תנועה. עצם המהות של ההרגל פירושו תנועה / עשייה מקובעת לדפוס מוכר... כלי מרכזי בעבודת הנטורופת הינו שבירת הרגלים מגונים ועזרה בבניית הרגלים בריאים וגמישים. בעצם, נטורופתיה במיטבה תעודד אנשים להימנע מבניית הרגלים. כל הרגל, בריא ככל שלא יהיה, טוב רק לזמן מוגבל. זיכרו – הדבר היחיד שקבוע בעולם, זה השינוי !
כחומר קריאה נוסף אשמח להציע את רשימת ספריו של לינדלאהר:
Henry Lindlahr, Philosophy of natural therapeutics
Henry Lindlahr, Practice
Henry Lindlahr, Dietetics
יש מספר מהדורות לספרים אלה. המרתקות יותר הן בהוצאתו של המחבר; הזמינות יותר הן בהוצאת: C.W.Daniel Company LTD
מומלץ לחזור ולקרוא את ספרי הפילוסופיה ואת הספרים שהוציאו קודמינו בתחום. ספר ישן אין פירושו שתוכנו חסר ערך. רבים מן הספרים על המדף שלי מקדימים את זמנם... ויצאו בתחילת המאה הקודמת ואף קודם לכן.
----------------------- ----------------------
חן פרופסורסקי,
נטורופתיה ורפואה סינית
chen@naturopath.co.il
-------------------- -------------------------