לגעת לרפא

הקדמה

מי לא חווה הרפיה של כאב בהנחת ידיים על אבר שנפגע? ומי לא הרגיש אי פעם קצת פחות עצוב כאשר שמישהו נגע בו? כל אחד מאתנו ראה ילד בוכה שנרגע לאחר שלוקחים אותו על הידיים. האם המגע מרפא? האדם הוא מערכת מתוחכמת של קומוניקציה ואינטראקציה בינו לבין עצמו ובינו לבין הסובבים אותו. הקשר עובר דרך החושים, ואחד החושים שאנו פחות מודעים אליו בימינו הוא חוש המישוש, שנסמך על מגע.

אור על עור

העור, איבר של חוש המישוש, הוא אחד האיברים החשובים בגופנו. הוא מכסה את כל הגוף בשטח כולל של כשני מטר רבוע ומהווה הגנה ראשונה נגד מתקפות חיצוניות. העור משמש מחסום ראשון בין החלק הפנימי של הגוף לבין הסביבה. כל סנטימטר רבוע של עור מכיל מיליוני תאים וסיבי עצב רגישים לחום, לקור, ללחץ ולכאב, שמגיבים לגירויים שונים ושולחים את המידע אל מערכת העצבים.

לעור תפקידים רבים וחשובים - ויסות טמפרטורת הגוף, מישוש וקליטת טווח רחב של גירויים חיצוניים המספקים מידע על הסביבה.1, 2

העור מורכב משלוש שכבות:

אפידרמיס – השכבה הדקה החיצונית, הנמצאת במגע ישיר עם הסביבה.

דרמיס - השכבה האמצעית, ובה רקמות חיבור, כלי דם, בלוטות זיעה ועוד.

היפודרמיס - שכבת העור הפנימית, מורכבת מרקמות שומן המבודדות את הגוף מקור. שכבה זו משמשת גם כמאגר עיקרי של אנרגיה.3

העור ומערכת העצבים המרכזית מקורם ברקמה תאית אחת – האקטודרם - אחת משלוש שכבות התא המייצר את העובר.4 בתוך הרחם העובר מקבל תחושות מישוש מהחודש הרביעי.

המגע הוא הדרך הראשונה בה התינוק מקבל מידע מהסביבה שלו, ובזכותו הוא יכול לחוש ולתקשר איתה. הקולטנים הרבים ביותר נמצאים בקצות האצבעות ובשפתיים, ואכן תינוקות נוגעים ומכניסים לפה כל דבר – זו דרכם להכיר את העולם. הנגיעה באנשים או בחפצים מלמדת אותנו על העולם וגם על עצמנו.5

העור מגיב לעולם החיצון - קור מכווץ את נקבוביות העור וחום מרחיב אותן. העור מגיב גם למצב פנימי כמו דחק (stress), עייפות או רגשות עזים. העור מחוויר מפחד, מאדים מכעס או מבושה. אפשר לדמות את העור למראה שמציגה מידע על המצב החיצוני או הפנימי שלנו.

מחלות עור יכולות להעיד על בעיה פסיכולוגית. נושא זה מורכב, ולא קל לזהות אם בעיית עור היא הסיבה או התוצאה של דחק. לדברי פרופ' אלן קלודי, מומחה לדרמטולוגיה, פסוריאזיס או אקזמה מתפרצות לעיתים קרובות לאחר טראומה, אך קשה לדעת "מי אשם" - הגנטיקה או הקושי הפסיכולוגי.6

משחקי מגע

כדי להבין מילה, תמיד מסקרן לגלות כיצד משתמשים בה בשפה יפה או מדוברת. למילה "מגע" קונוטציות רבות. מגע יכול להיות אלים: "ונגע ה' את פרעה נגעים גדולים" (בראשית יב יז), מגע יכול להיות קל כמו "מגע של פרפר". אך למילה מגע, כמו לעור, רובד אחר, פנימי, רגשי יותר. קשר בין אנשים מתחיל ב"מגע ראשוני", כשנפגשים לדיון "באים במגע עם", כאשר מתרגשים בסרט אומרים שהוא "נוגע ללב". השימוש המגוון במילה מרמז על משמעויות המגע: הוא יכול לכאוב, ללטף וגם להשפיע על הפנימיות.

עוצמת המגע

בתרבות המערבית אפשר לגעת בילדים, לנשק או לחבק אותם ככל שרוצים, אך בעולם הבוגרים כבר לא נוגעים אחד בשני בקלות, למרות הצורך החיוני לקבל מגע. אם אגע במקרה באדם ברחוב, אבקש "סליחה"!

ד"ר שפיץ (René Spitz), רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי אמריקאי, עקב בשנת 1945 אחר 91 תינוקות בבית יתומים. התינוקות קיבלו טיפול בסיסי שכלל רחצה ותזונה, אבל ברוב שעות היום לא זכו לקבל שום קשר אנושי חמים, בגלל מחסור בעובדים. ספיץ גילה איחור בתהליך ההתפתחות הפסיכולוגי והפסיכו-מוטורי של התינוקות – חוסר עניין ואדישות לסביבה, האטה בתנועתיות, חוסר חיוניות ועוד. בנוסף הם נטו לחלות בתדירות גבוהה. ספיץ ייחס תופעות אלו לחסך במגע ובקשר אנושי. כאשר חסך זה נמשך מעבר לשנתיים, שיעור התמותה עלה בצורה משמעותית: מבין 91 תינוקות, 34 נפטרו. ספיץ כינה תופעה זו בשם הוספיטליזם (Hospitalism) – מצב דיכאוני אצל תינוקות שהופרדו מאימהותיהם בגיל מוקדם.7

עבודותיו של שפיץ תרמו להבנת החשיבות של מגע להתפתחות הפסיכו-מוטורית של תינוקות.

מחקר שנעשה בשנת 2001 בבית ספר לרפואה במיאמי, ארצות הברית, הראה שפגים אשר קיבלו 15 דקות עיסוי שלוש פעמים ביום למשך 5 עד 10 ימים, עלו במשקל מהר יותר מפגים שקיבלו טיפול שגרתי. בנוסף, הם הציגו תוצאות גבוהות יותר במבחני התפתחות מוטורית וקוגניטיבית.8

הנוירוכירורג קארי פריברם (Cari Pribram) הוכיח, שהזיכרון לא מוגדר אך ורק באזור מסוים במוח. המוח יכול לשכוח, אך הזיכרון הגופני לא שוכח אף פעם. ההתנהגות המנטלית או הרגשית שלנו "רשומה" בזיכרון הגופני. טראומה שלא מוצאת ביטוי גורמת ללחצים גופניים כרוניים. אנו מנסים לשמור על עצמנו מכאב נפשי, לעתים בהדחקה של רגשות שליליים, אך התוצאה היא שהגוף מתקשה בהתכווצויות שרירים ובכאבי בטן, כאבי גב או כאבי ראש.9

מניסיוני ומניסיון של אחרים המטפלים במגע, צפויות התפרצויות של הצפה רגשית אצל מטופלים, כתוצאה מכאבים נפשיים או מזִכרונות העולים תוך כדי טיפול.

הסוגים השונים של טיפולי מגע

גדולתה של הנטורופתיה מתבטאת ביכולתו של נטורופת להשתמש במניפה של כלים שונים לריפוי. בנוסף לתזונה בריאה, לתוספי תזונה או לצמחי מרפא, הרפואה הנטורופתית מציעה טיפולי מגע כטיפול יחיד או משלים, לפי הצורך.

קיימים סוגים שונים של טיפולי מגע, כמו עיסוי, שיאצו, רפלקסולוגיה ועוד. רייקי גם הוא טיפול במגע, אך בניגוד לאחרים זהו מגע עדין מאוד ונטול לחץ.

גם מגע עדין (gentle touch) היא שיטת מגע עדינה ונטולת לחץ. פיתחה אותה גרטשן סטיבנס (Gretchen Stevens), חוקרת בצוות שביצע סדרת מחקרים בקליניקה במרכז לטיפול משלים באנגליה. מגע עדין מתבסס על הנחת ידיים על מקומות שונים בגוף. המחקר האחרון נעשה בשנת 2007 על קבוצה של 147 מטופלים, 66% מתוכם נשים, שהוגדרו כסובלים מחוסר איזון פסיכולוגי כגון דחק (41%), חרדה (22%) ודיכאון (22%). רוב המשתתפים נטלו תרופות והיו בטיפול פסיכולוגי. לאחר ארבעה טיפולים, תסמיני הדחק פחתו ב-50% אצל כל המטופלים. יותר ממחצית המשתתפים שנטלו תרופות הפחיתו את המינון או הפסיקו את השימוש בהן. איכות ומשך השינה השתפרו גם כן. השיפור היה משמעותי יותר אצל אלה שסבלו טרם המחקר מהתסמינים החמורים ביותר.

אציין כי המחקרים בתחום בעייתיים, מאחר שאינם מבוקרים (אין בהם קבוצת ביקורת המקבלת פלצבו).10

שיטת המגע העדין בטוחה וחסרת תופעות לוואי.

השיאצו התחיל כמעט במקרה, במגע תמים ואוהב של ילד. בתחילת המאה ה-20, טקוג'ירו נמיקושי (Takujiro Namikoshi) פיתח את שיטת השיאצו. כשהיה בן שבע משפחתו עברה להוקאידו שבצפון יפן. יום לאחר המעבר הקשה אימו התחילה להתלונן על כאבי ברכיים, שעם הזמן התפשטו לכל המפרקים. בכפר שבו חיו לא היו אפשרויות לטיפול, לא היו רופאים, מטפלים או תרופות. הילדים, שהתקשו לראות את אימם סובלת כל כך, התחילו ללטף אותה ולעסות את המקומות הכואבים. להפתעתם הכאבים פחתו עם הזמן. אימם אהבה במיוחד את המגע של טקוג'ירו, מה שגרם לו להתאמץ יותר. למרות חוסר הידע שלו באנטומיה או בפיזיולוגיה, הוא התחיל להבחין דרך האצבעות שלו בין אזורים קרים או חמים יותר בעור, אזורים מכווצים או רפויים, ובהתאם לכך לחץ בעוצמות משתנות על אותם אזורים. האם החלימה לגמרי. הניסיון הזה עזר לו להבין את כוח הריפוי העצמי של האדם כאשר מצליחים לעודד אותו. בשנת 1925 הוא פתח את המכון לטיפול בשיאצו בהוקאידו שביפן.11

טיפול ברפלקסולוגיה הוא אחד הטיפולים שאליהם מטופלים נענים בקלות, בעיקר מטופלים שיש להם קושי עם מגע גופני. תוצאותיו המוצלחות של טיפול זה מוכרות שנים רבות. הרפלקסולוגיה מתבססת על ההבנה שגוף האדם משתקף בכפות הרגליים. דרך הרגל, הרפלקסולוג יכול לאבחן, לטפל ולמנוע בעיות שונות. נגיעה בנקודות רפלקס של הרגל משפיעה על מערכות, על איברים או על חלקי גוף שונים. הטיפול הרפלקסולוגי יכול לכלול גירוי של אברי הפינוי בגוף. דטוקסיפיקציה הינה מרכיב מרכזי בתהליך הריפוי הנטורופתי. בנוסף לטיפול במגוון בעיות בריאותיות, הרפלקסולוגיה גורמת להפחתת דחק (stress) ולשחרור לחצים פיזיים ונפשיים, שהם הגורמים הראשיים למחלות רבות. לכן הרפלקסולוגיה חשובה ביותר בהקשר של חרדה, בעיות שינה או בעיות עור שמקורן בדחק שהוא חלק מהחיים המודרניים. בזכות הרפלקסולוגיה הגוף מקבל את הגירוי על מנת לטפל בעצמו.

בשנת 2003 נעשה מחקר קליני אקראי ומבוקר בבי"ח שיבא בתל השומר, על 71 חולי טרשת נפוצה. המטופלים חולקו לשתי קבוצות. שתי הקבוצות קיבלו עיסוי באזור השוק פעם בשבוע במשך 11 שבועות. קבוצה אחת בלבד קיבלה בנוסף טיפולים ברפלקסולוגיה במהלך אותה תקופה. בקבוצת הרפלקסולוגיה נמצא שיפור ניכר בתחושות הנימול, בדליפת שתן ובהתכווצויות שרירים.12

מחקר קליני נוסף שהתפרסם ב-2003 בדק קבוצה של 50 ילדים גילאי 14-3, שסבלו מעצירות כרונית ומהפרשה בלתי רצונית של צואה. הם קיבלו טיפולי רפלקסולוגיה למשך 30 דקות, פעם בשבוע, 6 שבועות. הילדים מילאו בעזרת הוריהם שאלון, לפני ואחרי הטיפול. המחקר הראה שיפור בתנועת המעי והפחתה בהפרשות הצואה הלא רצוניות.13

במזרח ובמערב, עיסוי הוא הטיפול הטבעי הוותיק ביותר. הוא מתועד בספרים סיניים עתיקים מלפני 4000 שנה. במערב, השימוש בעיסוי היה פופולארי בתקופת היוונים, שהשתמשו בו לאחר תרגילי כושר גופני ואמבטיות. היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית, השתמש בו כטיפול. 14 לעיסוי מספר מטרות ברורות ומוכרות: שחרור התכווצויות שרירים, שיפור זרימת דם ולימפה, הפרשת רעלנים מן הגוף, שיפור התחושה הכללית והפחתת מתחים. מחקרים רבים מראים שיפור באיכות החיים של חולי סרטן – הפחתה של מתחים, חרדה, עייפות וכאבים, שיפור שינה ושיפור התחושה הכללית. מטא-אנליזה משנת 2004 בחנה 37 מחקרים בתחום העיסוי. נמצא שטיפול יחיד של תרפיה בעיסוי הפחית חרדה מצבית, לחץ דם וקצב לב, אך לא שיפר מצב רוח שלילי, תחושת כאב מיידי ורמת קורטיזול. לעומת זאת, לאחר מספר טיפולים, הערכת הכאב פחתה. ההשפעות העיקריות של תרפיה בעיסוי היו הפחתת חרדה כרונית והפחתת דיכאון. סדרה של מספר טיפולים הביאה לתוצאות דומות לאלו המתקבלות מטיפול פסיכותרפי.15

תוצאות אלה מחזקות את ההבנה של מטפלים רבים בנוגע לקשר ההדוק בין מגע ונפש. לעיסוי השפעה של הרפיה כללית והפחתת מתחים. הרפיה זו נעשית ברבדים שונים, גם ברמת השריר וגם ברמה הפנימית. לעתים אדם יוצר לעצמו שריון לצורך הגנה, אך השריון הזה הופך למעין כלא הסוגר עליו. המטפל במגע מנסה לרכך את השריון הזה.

יותר ויותר מובנת חשיבותו של המגע בקשישים, שבזכות המגע חוזרים לחייך. מחקר אקראי שנעשה על 54 מטופלים גילאי 60 ומעלה השווה בין טיפול בעיסוי לטיפול בהרפיה במשך 50 דקות, פעמיים בשבוע לאורך ארבעה שבועות. נמצא שיפור משמעותי במדדים של חרדה, דיכאון, חיוניות ובריאות כללית בקרב משתתפי קבוצת העיסוי, בהשוואה לקבוצת ההרפיה.16

סיכום

אם אני לא נוגעת, אני לא ממש רואה, כי הראייה היא לוגית ולא אינטואיטיבית ("לב עיוור"). חוש הראייה נוגע לחשיבה האובייקטיבית – למושג הסיני יאנג. המגע קשור יותר לרגשות, לאינטואיציה, לנשיות, למושג הסיני יִין. בעולם המודרני לא מרבים במגע, ברכות, באינטואיציה, אך בשנים האחרונות רואים פתיחות רבה יותר לרוחניות ול'צד הנשי' באדם.

המגע מרפא את הגוף ברמה הפיזית, הרגשית, הנפשית והרוחנית. בלי מגע התפתחותו של התינוק אינה מלאה, והמבוגר סובל מחסך רגשי. מה מרגש יותר מילד המניח יד בידי הוריו או מחיבוק חם? לא צריך להיות איש מקצוע כדי לתת מגע של אהבה או מגע מנחם. המגע הוא מתנה, הוא נחוץ לכל אדם וחשוב לתת אותו בנדיבות, כי לגעת זה לרפא.

מוניק חסון אלעזר ND

hmonique@netvision.net.il

מקורות

Le grand livre de la santé. France : Livre de Poche, p 800 .1. Dr Daum M-F (1998)

Atlas du corps humain. Italie : ELDL. p 99 2. Sartori Cristina (2001).

3. Baggaley. A (2005). Corps humain. France : Edition Gallimard p 55

4. Ballereau Benedicte. Le Sens du toucher, Online. Available at

http://www.interlude-bien-etre.com/sens.html

5. Roy Maurice (1991). La peau et le cerveau, Guide Ressources ; vol. 7, no. 4.

6. Vigne-Lepage V. (2006). La face cachée, Online. Available at

Maladies de peau et Psychisme. Alternative Santé Juin 2006

7. Spitz . R (1945). “Hospitalism”, Psychoanalytic Study of the Child. No 1, pp 53-74

8. Field T (2001). Massage Therapy Facilitates Weight Gain in Preterm Infants. Psychological Science, Vol. 10, No. 2, pp. 51-54

9. Madoun S. (2004). Communiquer par le toucher, Online. Available at

Alternative Santé Janvier 2004 N° 307

10. Clare Weze et al (2007). Healing by Gentle Touch Ameliorates Stress and Other Symptoms in People Suffering with Mental Health Disorders or Psychological Stress. eCAM 4(1):115-123; doi:10.1093/ecam/nel052

11. Namikoshi T, (1997). Le livre complet de la thérapie shiatsu. Paris : Edition Tredaniel pp 19-20

12. Siev-Ner I et al (2003). Reflexology treatment relieves symptoms of multiple sclerosis: a randomized controlled study. Complementary Medicine Clinic, Department of Orthopedic Rehabilitation, Sheba Medical Center, Tel-Hashomer, Israel. Mult Scler. 2003 Aug;9(4):356-61

13. Bishop E et al (2003). Reflexology in the management of encopresis and chronic constipation. Paediatr Nurs. 2003 Apr;15(3):20-1.

14. Lalancette M et al (2009). Massotherapie, Online. Avaible at

http://www.passeportsante.net/fr/Therapies/Guide/Fiche.aspx?doc=massotherapie_th

15. Moyer, Christopher A et al. (2004). A Meta-Analysis of Massage Therapy Research. Psychological Bulletin. Vol 130(1), 3-18

16. Sharpe PA, Williams HG et al. (2007). A randomised study of the effects of massage therapy compared to guided relaxation on well-being and stress perception among older adults. Complement Ther Med. 15(3):157-63